בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 8 שנים. 13 בדצמבר 2015 בשעה 7:45

כותב דבר מה בפייס,

אחת מחברותיי המצודדות מגיבה,

אני עונה לה,

וכך אנו מתחילים להתכתב בכללי,

ואני עובר לפרטי,

ממשיכים להתכתב,

ואני שם לב לעובדה שהיא אוהבת לסיים משפטיה עם סימן קריאה (!),

אני מאוד רגיש לניואנסים,

ומאוד מרוגש כאשר גבירה שולחת לי הודעה שבסופה סימן קריאה,

לגישתי, זה מראה על ציווי...ואותי זה מרגש.. (סוטה שכמותי).

לבסוף אני אוזר אומץ וכותב לה - "אני אוהב את סימני הקריאה שלך בסוף המשפט",

והיא לא מתבלבלת ועונה - "ציווי" (בדיוק מה שאני רואה באותו סימן מרטיט),

ואני מותח החבל - "אוהבת לצוות ?",

והיא משיבה - "כשצריך"...

ואני מהרהר ביני לבין עצמי...וואא...כמה שאני צריך...

לאחר מכן היא אמרה שחייבת לעלות על יצועה,

נפרדנו באיחולי לילה טוב,

ואני...חשתי כה מרוגש...

עוד לילה לא שקט :)

 

Firebird - לשמחתך היא עלתה עליך (-:
לפני 8 שנים
כלבלב אנושי - אתה חושב ? יש מקום לאופטימיות ?
לפני 8 שנים
Firebird - תדאג שזה לא יעצור כאן...המקום הכי טוב למצוא בו זוגיות בדסמית הוא מחוץ לכלוב בשטח הפתוח, שם אין את האוירה של הכלוב שם אתה לעצמך ויכול לצוד את בת זוגתך...גם כשאתה נשלט.
לפני 8 שנים
כלבלב אנושי - ידידי,
יש משהו בדברייך, מצד שני כאן "מקבלים" הנטיה הזו בהבנה..."בחוץ" - יותר קשה להיות מי ומה שאתה...
מקווה שאכן, כפי שתיארת, היא "דגה" אותי,
השאלה אם תרצה לחצות את הגשר ולממש זאת...או שמדובר בסתם טיזינג...
ואני באמת שלא יודע כיצד לקדם זאת...
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י