בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 8 שנים. 14 בדצמבר 2015 בשעה 20:12

לאחר הפוסטים שפרסמתי במהלך היום,

חוויתי יום לא קל,

הכמיהה מביאה עימה הרבה כאב,

כאב למה שהיה,

כאב למה שכנראה כבר לא יהיה.


איך רוצה להיות עבורה,

עבור הגבירה.

מישהי שתרצה לשלוט עלי ובי,

מישהי שהחיבור יהיה עילאי.


ראיתי את אישתי,

התבוננתי עליה,

איך הייתי רוצה להיות בין ירכיה,

להסניף את ישבניה,

אבל,

זה ברור, היא כבר לא תהיה גבירתי...

אולי זו תהיה את,

אשר כעת קוראת הגיגיי.

אני לא אוהב להתפשר בחיי,

תמיד שואף (ולרוב מצליח) להגיע לטוב ביותר,

גם במציאת גבירה, לא אתפשר,

וכן, גם את כגבירה,

לא צריכה להתפשר...  :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י