בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 8 שנים. 15 בדצמבר 2015 בשעה 12:29

אותן נשים שאני רואה,

ומדמיין אותן כגבירות שתלטניות,

הן כמו נרות חנוכה,

לראותן בלבד.

שהרי לא יכול להרחיב היכרותי עמן,

ולכן חוזר הביתה,

עם הזנב מקופל.

אבל,

אני אמשיך לדמיין, לפנטז,

ואולי, אולי,

לבסוף גם אממש...

 

דלאי עמה​(נשלט) - הכל טוב, עד הזנב:-) לא מקפל. וכן אתה , מה יש לך לקפל ? :-)
לפני 8 שנים
כלבלב אנושי - ידידי,
ביטוי המשקף המציאות :)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י