עבורה

עליתי אמש על יצועי,

ותמיד לפני שנכנס לתרדמה,

חושב על היום שהיה.

וכן, חשבתי על אותה שיחת גברים,

והשתיקה הרועמת שלי.

אולי אני כן יכול למצוא את מושא תאוותי ?

אולי הבעיה היא בי ?

אז כאחד שיודע ליטול אחריות על מעשיו,

וגם על מחדליו, בגין אי ביצוע מעשיו,

ברור שהאשם (כנראה) גם בי,

עוד לא יודע מה הוא, אבל הוא גם בי :)

מצד שני,

קשה לומר שהיו לי הזדמנויות והחמצתי אותן.

ולא שאם הייתי מתפשר,

הייתי כבר מובל אחר כבוד לרגלי הגבירה.

וכן, לא רואה עצמי מתפשר,

כיצד אפשר להתפשר ולהישלט ע"י, או באמצעות, גבירה שאינך מעריכה,

בין אם הערכה אינטלקטואלית,

ובין אם הערכה הנובעת ממשיכה מינית.

שהרי לא אוכל להיות מובל, נפשית ופיזית,

ע"י גבירה שאין לי כלפיה הערכה ו- משיכה.

[ ד"א, לשם ההגינות וההוגנות, מאמין שזה כך גם מצד הגבירה... ]