עבורה

כן, אני נזכר (והוא נזקר),

איך אהבה את גופי,

בייחוד את ההבדלים ביננו,

בין עורה השחום לעורי הבהיר,

כל מכה, סטירה, הצלפה,

ישר היתה נותנת בי ביטויה (תרתי משמע),

ואני, גם אחרי לכתי,

הייתי יכול להתבונן בראי,

ולזהות את סימניה עלי,

סימנים שהיו לי כה נעימים,

כה משמעותיים...בחיי....