בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 8 שנים. 18 בינואר 2016 בשעה 8:59

יושב מהרהר עוד על הפוסט הקודם,

ולפתע צלצול בנייד...

 

גברת נחמדה, אהבתי את קולה, מהצד השני: "שלום, אדון ___ ?",

חושב לעצמי - אני, אדון ?!,

ואז עונה: "לא ממש אדון, אבל, אכן כן, זה אני",

הגברת: "שמענו עליך ואנו רוצים שתבנה לנו קורס ב....",

עונה: "גבירתי היקרה, אני כעת דיי עסוק בפרויקטים אחרים...",

חושב לעצמי...תביני - אני עמוק עמוק בפרויקט של מציאת גבירה...באמא-שלך :)

הגברת לא מרפה: "שמענו עליך טובות",

משיב לה: "גבירתי, אני מוכן להפנות אותך לקולגה שלי...",

קוטעת אותי (אסרטיבית): "אנו רוצים אותך !",

אין עליה, היא יודעת להגיע ללב שלי,

כאשר שומע המשפט: "אנו רוצים אותך !"...אני נמס בכוס [ ששותים ממנה, לא מה שאתם חושבים, י-סוטים 😄 ],

אני משיב: "גבירתי, תקשיבי, זה יקח לי קצת זמן...",

הגברת אסרטיבית: "אנו צריכים זאת עד סוף השבוע...",  

אני בוחן האופציות ומשיב: "אני אנסה, ממש לא מבטיח...",

הגברת - גבירה: "אני סומכת עליך...",

איך היא יודעת מה לומר לי, איך "לגעת" בנישמתי...זהו, אני שלה...

משיב לה, מובס: "מקווה לעמוד בלו"ז",

היא משיבה: "קטן עליך"...

ניפתחנו אהה :)

אני מסיים השיחה וחושב,

איך הגברת הביסה אותי,

איך אוהב להיות כך מובס...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י