יושב מהרהר עוד על הפוסט הקודם,
ולפתע צלצול בנייד...
גברת נחמדה, אהבתי את קולה, מהצד השני: "שלום, אדון ___ ?",
חושב לעצמי - אני, אדון ?!,
ואז עונה: "לא ממש אדון, אבל, אכן כן, זה אני",
הגברת: "שמענו עליך ואנו רוצים שתבנה לנו קורס ב....",
עונה: "גבירתי היקרה, אני כעת דיי עסוק בפרויקטים אחרים...",
חושב לעצמי...תביני - אני עמוק עמוק בפרויקט של מציאת גבירה...באמא-שלך :)
הגברת לא מרפה: "שמענו עליך טובות",
משיב לה: "גבירתי, אני מוכן להפנות אותך לקולגה שלי...",
קוטעת אותי (אסרטיבית): "אנו רוצים אותך !",
אין עליה, היא יודעת להגיע ללב שלי,
כאשר שומע המשפט: "אנו רוצים אותך !"...אני נמס בכוס [ ששותים ממנה, לא מה שאתם חושבים, י-סוטים 😄 ],
אני משיב: "גבירתי, תקשיבי, זה יקח לי קצת זמן...",
הגברת אסרטיבית: "אנו צריכים זאת עד סוף השבוע...",
אני בוחן האופציות ומשיב: "אני אנסה, ממש לא מבטיח...",
הגברת - גבירה: "אני סומכת עליך...",
איך היא יודעת מה לומר לי, איך "לגעת" בנישמתי...זהו, אני שלה...
משיב לה, מובס: "מקווה לעמוד בלו"ז",
היא משיבה: "קטן עליך"...
ניפתחנו אהה :)
אני מסיים השיחה וחושב,
איך הגברת הביסה אותי,
איך אוהב להיות כך מובס...