בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 8 שנים. 3 בפברואר 2016 בשעה 19:54

השיא, אותו שיא,

אינו שיא גשמי,

מבחינתי,

אני מדבר על שיא נפשי,

שיא טהור,

השיא כאשר גבירתי מיידעת אותי,

שאני...כן אני...מחרמן אותה.

חירמון מרחוק,

חירמון נפשי,

שהופך אצל הגבירה לחירמון פיזי.

היש תחושה מעצימה יותר ?

מבחינתי, זה השיא,

להעניק מעצמי,

ולגרום חרמנות לגבירתי,

היש דבר מחרמן יותר ?! 


אני, מחשבתי, ראשי,

הכל - למען גבירתי...  

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י