לפני 8 שנים. 5 בפברואר 2016 בשעה 17:57
זר לא יבין זאת,
אך את מי זה מענין ?!
אני אף פעם לא לבד,
תמיד גבירתי עימי,
רוחה שורה עלי.
נכנס לפגישת עבודה,
וחושב עליה, על מעשיה,
נושא הרצאה,
וחושב עליה,
מה היתה אומרת עלי, הכלב שלה...כמרצה.
נוהג ברכב,
וחושב עליה,
כן,
גם שאני לכאורה לבד,
היא עימי.
וכן, גם כעת,
לפני הדלקת הנרות בארוחה המשפחתית,
היא נוכחת עימי,
ואני מודה לה על כך...