עבורה

אני לא אוהב, ולא יודע להשתחצן,

וגם לא ליחצן (עצמי).

ואולם, אחד הדברים בהם אני "לא רע",

זו יכולת הכתיבה שלי.

אני חש כך, וגם מקבל חיזוקים על כך,

בין אם זה בין בני המשפחה,

שאני מונתי ל- "כותב הברכות",

והן אצל החברים הקולגות,

שלא פוסקים להחמיא לי,

ואפילו כאן, במקום בו אני בלתי מוכר,

ולא ממש זוכה לפירגון :)

דווקא מקבל מידי פעם, לרוב באמצעות "אדומות",

מילים חמות לגבי סגנון כתיבתי,

ושוב זו הזדמנות להודות לכל מי שטורח/ת לקרוא הגיגיי.

ולמה כל ההקדמה הארוכה הזו ?

כי עם כל יכולת הכתיבה שלי,

אני מתקשה להביע במילים את התחושות הנעימות,

עת מקבל מסרים מהגבירה,

מתקשה לתאר איך אני כרוך אחריה,

איך מצפה לכל סימן מצידה,

וככל שאני מתקשה,

כן, גם הוא מתקשה,

אבל, אני לא נותן לו לשלוט עלי,

ויודעים למה ?

כי היא, ורק היא, שולטת עלי וכמובן - עליו...