עבורה

יש לי חלום,

יש לי פנטזיה,

מרטין לותר קינג רצה שיחרור,

אני דווקא רוצה שיעבוד...
 

אני נקרא לביתך,,

את מבהירה לי מעמדך,

אני תמיד מתחתיך,

את מורה לי לסדר ולנקות ביתך,

כאשר אני נתון לפיקוחך.

מורה לי להתפשט,

להיכנס למצב שירות.

יורד על 4,

את כורכת הקולר לצווארי,

ומחברת הרצועה,

שקצה, מצויה בידך האמונה.

מובילה אותי, על 4, בין החדרים,

ומסבירה לי את הדברים.

לאחר שמבין המשימות,

אני מנשק כפותייך ומודה לך על הזכות.

את פוסעת ומתישבת על הספה בסלון,

מרימה רגלייך הענוגות,

ואני מתחיל לעבוד.

מידי פעם קוראת לי: "כלב, בוא מיד!",

ואני זוחל, מרכין מבט, 

ושומע את הוראותייך.

בסיומן, מנשק לכף רגלך,

זו זכות להיות כלבך.

כאשר זוחל להמשיך בעבודה,

חש אותך מתבוננת בי, מרוצה.

וכך, לאחר סיום העבודות,

אני זוחל אליך...

את מוליכה אותי,

בוחנת ביצועיי,

וכיוון שעשיתי זאת מכל הלב,

כי זו דרכי להביע תודתי,

את מרשה לי שוב,

לנשק כפותייך,

להודות לך על הזכות שהענקת לי,

ואני ממש מתחנן להישאר,

רוצה להמשיך לסגוד ולשרתך,

אולי פעם זה עוד יתממש,

ואני לעד אשאר אצלך...לצדך...למענך...