בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 8 שנים. 17 בספטמבר 2016 בשעה 8:03

זמן,

הדבר היחידי שלעולם אינו עומד (מלכת),

תמיד זז, זורם,

ואני, איש סנטימנטלי שכמותי,

תמיד מסתכל אחורה,

האם יכולתי לעשות דברים אחרת,

האם המציאות היתה שונה,

האם והאם ?

האם על סמך העבר ניתן ללמוד על העתיד ?

מסופקני..

 

אחד השירים היותר יפים...

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י