בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 7 שנים. 16 בפברואר 2017 בשעה 12:37

כל כך קר,

ואני כה דואג לך,

הגבירה שאיני מכירה כלל ועיקר,

הגבירה שטרם יודעת בכלל על קיומי,

ובכל זאת, מדמיין אותי,

נכון לעמוד לשירותה,

ומה שעולה כעת במחשבתי:

כ"כ קר לשבת על האסלה,

ואני הייתי (גם) שם, למענה...

 

* חוזר למציאות...קרררררר שם בחוץ...גם בפנים...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י