בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 7 שנים. 27 באוגוסט 2017 בשעה 8:13

לקחתיה לפגישה,

בדרך היא הורתה לי לקנות כמה דברים,

עצרתי בסופר,

יצאתי לקנות,

היא בינתיים נשארה ברכב הממוזג,

שוחחה בנייד בענייני עבודתה.

קניתי, לקחתי עגלה, הייתי צריך גם להחזירה,

והיא יושבת לה נינוחה, ואני מזיע "עבורה".

אח"כ ביקשה שאביא לה גם משהו מה- "ניו-פארם",

כמובן שביצעתי גם זאת.

אני חשתי נתון למרותה,

משרת אותה,

זה נעם לי.

אמנם היא לא ציוותה עלי,

לא שלטה עלי, לא רדתה בי,

כי היא לא בענין,

היא אשתי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י