עבורה

רוצה ללקק,

רוצה לפנק,

רוצה לשרת,

ולכן,

ממתין בהכנעה,

ממתין בשקיקה,

ממתין בציפיה דרוכה,

לבואה של ה- אחת, ה- יחידה וה- מיוחדת !

כלב !

תוציא לשון !

אני הולך לישון עם מחשבות סוטות,

אני קם איתן,

מתהלך עמן במהלך היום,

זה פוגע באיכות חיי,

זה פוגע בעבודתי,

וזה מוריד אותי,

מקשה על כל מהלך חיי,

הלוואי יכולתי לעבור טיפול המרה,

להיות "רגיל",

כל הקואצ'רים בשקל מספרים לך,

מחשבה יוצרת מציאות,

נו...ומה איתי ?

מותש...

ואני שוב חייב להיות במיטבי,

דיייי !

מספיק לפנטז על ליקוק כפות רגליים,

על ליקוק ישבנים...

מתי תגיע המישהי שתגרום לי לצאת מכאן...לעולם האמיתי...

יושב עם חבר,

מנסה להראות לו (עוד) אופנוע מגניב שאני שוקל לרכוש,

וכל הגלריה שלי מלאה ב...כפות רגלים נשיות,

כל המינים,

כל הצבעים,

מה נהיה ממני...

צריך סטירה מצלצלת....

יושב בבנק,

ממתין בסבלנו לתורי,

ואיזה כיף,

הגברת מולי,

הגיעה עם כפכפים,

והיא מכפכפת אותי,

מנענעת אותן מול פני,

טוב שאני עם משקפי השמש...

נו באמת, זו שאלה רטורית !!!!

היא נכנסת למשרדי,

מכנסונים קצרים, כמו שאוהב,

מתקרבת אלי,

מסבירה לי משהו,

מבקשת שאעשה דבר מה,

ואני,

היד שלי מתחת למכנס,

חופנת ישבנה,

חודרת לחור מאחור,

ואז מוציא,

מריח,

והממזרה הזו שואלת - "נו, ריח טוב ?",

אני מחייך, חולה על הריחות שלך...

אילו רק היתה יותר גבירתי מאשר אשתי...

כמו שכבר תיארתי לא אחת,

מקבל תמונות כפות רגליים מכל הרשתות,

נכנס לכאן,

קורא, רואה, מתרשם,

ולמרות הכל,

ממש אין לי חשק לגמור,

זה טוב, זה רע,

זאת לא אדע,

אך החשק המיני ניטל ממני,

היא בטח היתה מבסוטית,

לא אהבה שאני גומר,

אז הנה,

הצליח לה...

שם מסיכה ויוצא לעוד יום...

המנוי שלי מסתיים עוד כמה ימים,

אני חושב שזה עדיף,

זה לא ממש המקום להירפא,

אם בכלל אפשר,

מהמצב בו אני מצוי.

אין לי חשק למאום,

והמזור לא יבוא מכאן,

האמת,

הכי כייף כבר לשכב,

לא להרגיש מאום,

לא לצפות,

לא להתאכזב,

לא לאכזב...

לראות את האור הלבן...שמספרים עליו

אני קורא הרבה ברשתות על הנופלים החל מה- 7/10 הארור,

וכיוון שאני מתעכב, קורא, לומד על כל נופל/ת,

אני כנראה מטורגט,

ומגיעים לפיד שלי הרבה מקרי מוות,

ממחלות, תאונות וכיוצא באלו אסונות.

הכי גרוע זה ילדים שהולכים לעולמם,

זה קורע אותי מבפנים,

והנה כעת קראתי על ילד שכזה,

שהתאבד לפני כמה חודשים,

ואיך אמו כותבת עליו,

ועיני דומעות,

ואני גם יודע למה,

כי זה פוגש אותי באותם מקרי קיצון,

בהם גם אני הייתי,

כילד, כנער, לא אחת רציתי לשים נפשי בכפי,

לסיים עם הסבל,

מי ישמע איזה סבל,

אבל זהו, שזה לא משנה,

זה סוביקטיבי,

רציתי להכאיב להוריי,

רציתי לשמוע הספדים שיאמרו על קברי,

אודה ולא אבוש,

זה פוגש אותי גם בימים אלו, לא אחת,

כלפי חוץ יש לי הכל מכל וכל !!!!

אישה אוהבת,

ילדים מוצלחים,

חברים תומכים,

מרצה מוערך,

נכון חסרה לי...אחת,

אבל באמת שבורכתי,

ובכל זאת,

עייף ומותש מכל התלאות,

חייב לשדר עסקים כרגיל,

לשדר הצלחה,

לתמוך באחרים,

ומה איתי ?!

חש לעיתים שבא לי לסיים,

מכאן זה רק יהיה גרוע יותר,

אז לשם מה...

יצאתי...שמתי מסיכה...חיוך...

הכל fake אחד גדול...

איזה מרטיט זה,

לראות כף רגל נשית לוחצת על הדוושות,

ואני,

עם הראש שלי,

מדמיין,

אותי שם למטה,

כף רגל דורכת על פרצופי,

כף רגל הדורכת על מבושיי,

על אשכיי..

מרוקנת את כל זרעוניי..

שיהיה לנו שבוע טוב 🌹🙏

איזה מרטיט זה,

לראות כף רגל נשית לוחצת על הדוושות,

ואני,

עם הראש שלי,

מדמיין,

כף רגל אשר דורכת כך על מבושיי,

על אשכיי..