אני צוחק על החיים
כי לא נותר לי דמעות
להכיל את הכאב והעצב
אני צוחק מהחיים
כי זה מחזיק אותי לנוע באותו הקצב
אני יודע
נוע נוע
לשנות מקצב קבוע
אני צריך עוד להחלים
כי קצב החיים מהיר לי מידי
לפעמים אני שואל עד מתי
החיים עוד לפני
וכמה לא שווים הם בלעדיי
אני יודע
אני צריך להשלים
לשחרר כל מה שלמדתי
להפנים
לוותר על הכללים
לשבור את הכלים
לנסות כל מה שפחדתי
כמו העלים
שנושרים
עם מטרה אחת ברורה
לאהוב בחורה
לשכור איתה דירה
לחיות כמו מכשף ופיה
לאהוב בהכרה
לדאוג למשפחה
לחבק ולתת אהבה
בלי הפסקה
אבל רגע
מה איתי
אני לא מוכן
איפה רגע בשבילי
זה מסוכן
אני לא מוכן לזה
אני פוחד מזה
פוחד לא לתת כמו שחלמתי
פוחד לפספס את שהבנתי
שהחיים זה גם בשבילי
פוחד לא לתת מספיק לעצמי
לא רוצה להכנע
ולהדחיק
רוצה להמנע
ולהספיק
יותר זמן בשבילי
יותר זמן כי לא היה לי
לא הייתה לי ילדות
לא נערות
ועדיין עדיין אין לי בגרות
לא בתנך
ולא בפיזיקה
ככה זה כשאתה נח
זה לא סטטיסטיקה
אבל זה לא אני
זה לא אשמתי
אני רק הייתי ילד
תמים ויצירתי
שגדל באכזריות
רק הייתי ילד
שגידלו אותו ללא מהות
אבלל
העבר מתגלגל כמו גלגל
עם תמונות
עצובות של אומלל
ואני יושב ומדפדף
משתדל לצחוק לי להנות
כמה כייף
לא בורח בין האותיות
עדיין עושה את אותן הטעויות
מתחיל למחוק למיין
כל מה שאת המוח מזיין
לאט לאט
יש תמונה
ברורה בצבעי אהבה
לאט לאט
אני גודל ופורח
לאט לאט
אולי אמצא
היכן שליבי זורח
