לפני חודשיים. 25 באוגוסט 2024 בשעה 22:48
יושב במרפסת מביט אל הנוף
אור של תקוות עוטף
אי שם אל תוך האין סוף
מנגן בגיטרה שיר ישן
והצלילים מלטפים
נוגעים לא נוגעים
שומרים הם עליי
מגנים
עוטפים את חיי
ואני פורט זיכרונות שמחים
כדי להזכיר תקופות טובות
בהן היו השקיעות הכי יפות
צליל מכוון ישר ממלא את ליבי
נותן לי הרגשה בגוף של אהבה
להזכיר כמה העולם אוהב אותי
ואני אותו
חלק ממנו ולעולם אהיה
מביט אל הזריחה
שחר הפציע
בכל יום אני זורח ושוקע
מאוזן
אני יין ויאנג
בתוך כל חושך יש אותה הכמות של האור