שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפעם הראשונה

אחרי שהיינו ביחד כזוג כמעט חצי שנה תפסתי אומץ לפתוח איתה את הנושא ולשתף אותה בפנטזיות שלי.
סיפרתי לה שאני אוהב שהבחורה שאני איתה לוקח את הכח לידיים ואני נשאר חסר עונים,
היא מאוד נדלקה מהראיון ואני הלכתי לעבודה.
עד שחזרתי הופתעתי לחזור לבית חשוך עם מעט אור נרות, והמון דברים חדשים.
היא הפשיטה אותי ואמרה בקול נחוש רק כל 4 עכשיו כלב, וכל עשיתי.
היא שמה לי קולר ודרשה שאנבח.
הובילה אותי למיטה, וקשרה אותה שאני שוכב על הבטן , קשרה חזק דאגה שלא אוכל לזוז וכיסתה לי את העיניים .
אני מאוד חששתי כי אחרי הכל זה היה רק פנטזיה שהייתה לי בראש ואף פעם לא דיברתי עליה.
היא שמה לי מחסום פה שלא אוכל לדבר או לצעוק ועלתה על גבי.
הרגשתי משהו משונה אך לא ידעתי מה זה, זה היה תחושה קרה כזאת מסיליקון ולא הצלחתי לחשוב על כלום.
היא לחשה באוזני אל תדאג אני אהיה עדינה בהתחלה.
שמה הרבה נוזל והכניסה לי את הסטראפטון קלה בישבני.
בהתחלה קפאתי במקום לא ידעתי מה קורה , מה קרה לבת זוג הנשים והעדינה שלי.
אל מאוד מהר היא התחילה להכניס פנימה החוצה ואני התחלתי להנאות מזה יותר ויותר.

המשך יבוא
לפני 7 שנים. 30 במרץ 2017 בשעה 14:27

לפעמים אני מאשים את העבר שלי במי שאני.

אבל העבר שלי זה מה שבנה אותי.

לפעמים אני מקנא בכל האנשים שמסוגלים ללכת ולהתחיל נהל שיחה עם אנשים זרים ברחוב כאילו זה כלום ולא מצליח להבין איך עושים את זה.

 

אולי יום יבוא ואבין את הכל אך בנתיים אני ישאר  בבית אם הספרים שאני כל כל אוהב


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י