ערב שבת,
כה משפחתי,
ולעיתים, כה לא אמיתי.
הכל מוכן,
מגישה לשולחן,
כולם נהנים, מחמיאים,
את מודה ומחיכת,
אך, לא מסופקת,
אף אחד לא חש,
לא באמת מכירים אותך,
זה יכול להיות אחרת,
נסי...
ערב שבת,
כה משפחתי,
ולעיתים, כה לא אמיתי.
הכל מוכן,
מגישה לשולחן,
כולם נהנים, מחמיאים,
את מודה ומחיכת,
אך, לא מסופקת,
אף אחד לא חש,
לא באמת מכירים אותך,
זה יכול להיות אחרת,
נסי...
הקשר הנבנה,
לבנה אחר לבנה,
מטרתו היא אחת,
להבין ולהכיל,
גם מבלי לומר מילה,
לראות לך בעיניים,
מה עובר עליך,
למה את זקוקה,
מה מתאים לך כל דקה ודקה,
אך לשם כך,
חייב להכירך,
להכנס לראשך,
את צריכה רק...לאפשר לי...
כמו פרח בר מוגן,
מצליחה להכות שורשים,
בדרך לא דרך,
ללא עזרה וטיפול של אחרים,
אך בפנים,
הסערה מתחוללת,
מפחדת שתחלל את נפשך,
כלפי חוץ יפה יצוגית, מושכת,
בפנים, מחשבותייך נוטפות זימה,
חושבת לעצמך - "הם אני מגזימה ?!",
לא, אינך !
היי מי שאת,
את רב גונית,
ליידי, שתלטנית, אסרטיבית כלפי כולם,
אך, עם האיש הנכון, עם האדם המיועד,
רק עמו תחושי פורקן...
מה על ליבך ?
האם התקשה כמו אבן ?
האם הוא אטום ?
האם נסדק ?
האם הוא פועם ?
האם מדמם ?
ספרי לי,
אל תפחדי,
אגן עליך כמו על בבת עיני.
פגע בך כך ?
למה קשה לך לבטוח ?
"לא כל האנשים נולדו רעים",
יש שיכולים להיות לך רעים [ כן, במובן של חברים ].
אל תקבלי את דברי כמובנים מאליהם,
תבחני אותי,
זה בסדר,
זכותך...אפילו חובתך,
אני אדאג לבטחונך,
תבדקי אותי...
בואי, בואי עם הפחדים,
בואי עם החסמים,
אל תאמיני לסיפורים,
תבדקי לעומק את הדברים,
רק לאחר שתהיי משוכנעת,
שאינך פיתיון,
השמתשי בהיגיון,
לאחר מכן, אט-אט, הסירי השיריון,
ואז...
יתחיל השגעון.
סטיות...יש דבר כזה ?
לא !
אם ישנם דברים, מעשים, עזרים,
שאותך מגרים,
אין זה מעניינו של איש/ה,
את תמיד עשי, רק מה שעושה לך טוב.
כן, בגילנו, בעולמנו,
כבר צריכים להבין,
שהחיים קצרים,
ואיננו צריכים לתת דין וחשבון לאיש,
צריכים ליהנות מהרגע,
ולא פחות חשוב,
ליהנות מהפרטנר...
אם לא אגע בנפשך,
לעולם (!) לא אגע בגופך,
הנגיעה הפיזית תמיד באה אחרי,
ואם לא חשה בטוחה עימי/מולי,
אז אינך בשבילי.
חייבים לקחת סיכונים בחיים,
אבל אם אחרי "דיבורים",
טרם הצלחת לתהות על קנקני,
זה בסדר מבחינתי.
נותן את כל הכבוד והזמן שבעולם,
אך בסוף זו החלטה שלך,
האם את בענין ?!
את בטח חושבת לעצמך,
מה היו מכריי חושבים עלי,
לו ידעו מה הן תשוקותיי,
צודקת, הם כנראה לא היו מבינים,
אולי אף לא מקבלים,
אבל לא זה יעצור אישה כמוך,
מי יגיד לך איך לנהוג ?!
את יודעת הכי טוב,
מה יעשה לך טוב.
רק צריכה למצוא האחד שיבין אותך...
אישה פעלתנית,
אישה דעתנית,
האם מרוצה ממעמדך,
האם מסתפקת ? האם מסופקת ?
חווה את המירוץ היום-יומי,
אבל - עבור מי ?!
מה איתך ?
מה עם סיפוקך שלך ?
בכל דרך בכל צורה,
האם לא הגיעה השעה ?
זה הזמן לעשות חשבון נפש,
ואם זקוקה לאוזן קשבת...
אני יודע להקשיב