הכי אמיתי

איזו קלאסה את,

גינונים של מלכה,

אין אחד שלא יסובב אחריך ראשו,

על כולם מותירה רישומך,

לא סופרת כל אחד ואחת,

אך, בפנים, בתוכך,

את רוצה לשנות עורך,

להיות משוחררת,

לחוות משהו אחר,

לא תמיד יודעת אפילו איך לבטא זאת,

אבל עם הכוונה נכונה,

הבנה, הכלה,

הדרך שלך להנאה...תהיה סלולה.

התחושות בד"כ זהות,

אישיות חזקה,

דומיננטית,

דורשת מעצמה ומסביבתה,

אך בתוך תוכה, 

עם הפרטנר הנכון,

רוצה לגלות פן אחר באישיותה,

להיות רכה, מובלת, מוכלת,

אך, עם זאת,  לקבל את כל הכבוד.

כן, על קשר מיוחד שכזה צריך לעבוד,

על כל המורכבויות,

אבל...שווה (מאוד !) לנסות...

חג החירות,

חוגגים יציאה מעבדות לחירות,

ואת, תמיד בת חורין,

"מי יכול עליך ?",

אבל בפנים, בחדרי חדרים,

של מוחך, של ליבך,

את רוצה לשחרר, להשתחרר,

מהכל, מהנטל, מהשגרה,

מהמוסכמות החברתיות,

ולהיות קצת אחרת,

לטעום מהפרי האסור,

להכנס לגן העדן הסגור,

להשיל הכל, אך להיות מוגנת,

את יכולה, את מוזמנת,

תני את זה לעצמך,

שהרי זה זועק מתוכך,

אני...כה מבינך.

לי בעיניים,

העיניים שלי הם השתקפות של מבטך,

שאת כואבת, כואב עמך,

שאת מחייכת, מחייך מולך,

שאת מדוכאת, מנסה להוציאך,

הכל בעזרת העיניים,

שהם הראי של הלב.

הסתכלי לי בעיניים,

לעולם אל תשפילי מבטך,

רוצה דרכן לראות אותך...את נשמתך... 

להתבונן בעינייך,

להבין מה עובר עליך,

זו האינטימיות במיטבה,

זה הקשר האמיתי,

לא ליד,

לא בערך,

ככה רוצה לחוות אותך,

לא פחות...הרבה יותר.

ערב-ערב חג,

איזה לחץ, הכנות אחרונות,

קניות, ניקיונות, בישולים, 

ומה איתך ?! את, כן את !

עצרי שניה, נוחי, הכל יהיה בסדר (תרתי משמע).

את יכולה לבקש עזרה, זו לא בושה.

עמדי על זכויותייך,

כן, זה גם מראה על חוזקה,

בואי אלי, 

מולי יכולה להרגיש "חלשה",

אקבל אותך,

כי ביננו...את מלכה !

הרבה-הרבה לפני שאגע בך פיזית,

מתכוון לדעת בנפשך,

רוצה לדעת את ליבך,

רוצה להכירך,

רוצה להכנס למוחך,

את מענינת אותי,

אחרת לא הייתי רוצה לדעת כל זאת אודותיך,

אז בואי, ספרי, היפתחי,

משם הזרימה תהיה כה טבעית,

אמיתית,

בלי חסמים,

כי אנו שני מבוגרים,

היודעים דבר או שניים על החיים,

הרימי הכפפה,

לא, אל תבואי כפופה,

בואי חזקה,

כך את הכי יפה ! 

חוזרים מבילוי,

את מתפשטת,

האם אישך עוזר לך ?

מביט בך ?

נמשך אליך ?

נכנסים למיטה,

עושים אהבה,

הוא נוגע בך כפי שחושקת ?

לעיתים בעדינות ? 

לעיתים בחוזקה ?

לוחש באזנך?

האם יודע תאוותך ?

האם יבין לליבך ?

ספרי לי...אני אבינך...מבטיחך.

כן, את, איך את מרגישה ?

ערב שישי, ערב משפחתי,

משפחה חמה, נעימה,

ובכל זאת,

את מרגישה אשמה,

הם לא ממש מכירים אותך,

את האמא, האישה החזקה והאסרטיבית,

שתמיד צריכה לתקתק,

רוצה (קצת) אחרת לתפקד,

לנקות הראש,

לעמוד בציפיות אחרות,

להוריד המסכות,

אני כה מבין,

כן,

מגיע לך...

פוגשים אדם זר,

ולפתע הוא הופך להכי קרוב,

מכיר את צפונות ליבך,

מכיר את נפשך,

מכיר את המחשבות הכי עמוקות שלך,

מחשבות וכמיהות שפחדת בכלל להעלותן על הכתב,

אבל, כעת כבר אפשר,

זה טבעי, זה הגיוני, זה נכון, זה אמיתי,

כאשר את איתי.