בתול בן 42

ציצים.

 אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,

והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי,

שומר עברי על סוס לבן, בלילה שחור,

על שפת הכינרת טרומפלדור היה גיבור,

תל אביב הקטנה,

חולות אדומים,

ביאליק אחד שני עצים שיקמים,

אנשים יפים מלאים חלומות,

ואנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות,

כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת. 

כאן, איפה שאתה רואה את הדשא,

היו פעם רק יתושים וביצות,

אמרו שפעם היה כאן חלום נהדר,

אבל כשבאתי לראות,

לא מצאתי שום דבר,

 יכול להיות שזה נגמר.

יכול להיות שזה נגמר. 

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי,

והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי,

פלמ"ח,

פינג'אן,

קפה שחור וכוכבים,

אנגלים, מחתרת וילקוט הכזבים,

שפם ובלורית, כאפיה על צוואר,

ירון זהבי אלתרמן, תמר,

בחורות יפות, מכנסיים קצרים

והיה להם בשביל מה לקום בבוקר,

כי לנו, לנו, לנו ארץ זאת.

כאן, איפה שאתה רואה את הדשא... 

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי

והכל היה פשוט נפלא עד שהגעתי.

יש לי בולבול סימפטי.

אז....האם יש פה מישהי, שתרצה ללכת איתי, לאכול פיצה? להסתכל על הים?,

 צר היה כל כך הייתי,

אז מוכרח לפרוש כנפיים,

ולעוף אל מקום שבו,

אולי כמו הר נבו,

רואים רחוק רואים שקוף. 

בן אדם כעץ שתול על מים,

שורש מבקש בן אדם,

כסנה מול השמיים בו בוערת אש. 

אז דרכי אבדה חיי היו חידה,

צמא כמו הלך במדבר,

אל מילת אמת שכוח בה,

לתת לשאת פנים אל המחר. 

בן אדם... 

בערה בי אש יצאתי,

לבקש ימים סערתי,

כסופה שבתי אל ביתי,

למצוא שאת איתי עד,

בוא הדרך אל סופה.

  בן אדם...

עננים בגובה רב ובינוני,

מכסים את השמיים,

גשם מקומי ממשיך לרדת בינתיים,

הכביש מתפתל בתוך הוואדי,

עצי אקליפטוס מכונית לבנה,

עולה בכביש הרטוב לרגע נגלית -

לרגע נסתרית גובר הגשם -

זהירות ראות כאן מוגבלת

בתוך המכונית - אישה וגבר היא מדברת. 

זוכרת היינו שם יחד כמו בסרט. 

ים סוער על רקע אופק צבעוני,

הצוקים נוגעים במים,

ציפור גדולה עברה לפתע,

צל כנפיים הכביש מתרחק משפת הסלע,

יורד אל הדיונות מכונית לבנה,

סוטה אל דרך עפר,

אבק מתרומם לרגע -

נסתרת קרני השמש נשברות,

ישר בעיניים בתוך המכונית,

אישה וגבר היא מתעוררת. 

זוכרת היינו שם יחד - כמו בסרט.

 אדון עולם אשר מלך,

בטרם כל יציר נברא,

לעת נעשה בחפצו כל,

אזי מלך שמו נקרא. 

ואחרי ככלות הכל,

לבדו ימלוך נורא,

והוא היה, והוא הווה,

והוא יהיה בתפארה.

 והוא אחד ואין שני,

להמשילו להחבירה.

בלי ראשית בלי תכלית,

ולו העוז והמשרה.

והוא אלי וחי גואלי,

וצור חבלי בעת צרה.

והוא נסי ומנוסי,

מנת כוסי ביום אקרא.

יש פה אחת, ממש יפה.

היא ניראית מסקרנת.

כמובן שאין סיכוי איתה כי אני משוייך וגם בגלל, שאני מוכן להמר על כך, שהיא לא היתה סופרת אותי כי אני לא בכיוון שלה בכלל.

היא ניראית לי אחת, אולי אני לא באמת יודע וסתם מנחש, בגלל שהיא עוסקת בספורט וגוף בריא, אז מעדיפה אחד כזה.

אחרי הכל, מתי פעם אחרונה ראיתם מישהי שהיא חטובה, נמשכת למישהו הפוך ממנה?.

רזה לרזה

שמן לשמנה.

 אור נדלק בבית הכרם,

נר זורח בניות,

בגונן הילה זוהרת

ועיני אל תלפיות. 

בקוממיות בוקע,

שיר מקשת החלון,

מגילה מזמור נובע,

אל אוקיינוס הלילות. 

שובי, שובי,

בת ירושלים אל ביתי,

אל יום קודשי,

הריבון גמל עלייך ועלי,

ועל נפשי. 

סהר של שבת הגיח,

שט על מאה שערים,

איש מבית לוי הופיע,

שב מדרך נס הרים. 

כוהנים עברו בחושך,

בבואם מעיר גנים,

עם אפוד,

זהב וחושן,

רימונים ופעמונים. 

שובי, שובי, בת ירושלים... 

אל רמת רחל יגיעו,

מלאכים ושנאנים

את ימין משה ירגיעו,

משכנות שאננים.

 מישהו מרבד יניח,

על עין כרם הרדומה

ושלוה דולה יבטיח,

לרחביה ורוממה. 

שובי, שובי, בת ירושלים... 

הריבון, הנה גמל עלייך

נומי, נומי עיר שלם

הנידח במשוררייך

את שירך הנם חולם.

 ולא היה ביננו אלא זוהר,

זוהר עניו של השכמה,

ברחוב כפרי,

ולבלובו של גן בטרם פרי,

בלובן תפרחתו יפת התואר. 

ומה מאוד צחקת,

באמרי כי אל השחר הענוג ,

כורד אקרב ואקטפנו למזכרת,

 ואשמרנו בין דפי ספרי. 

את זרועך נשאת, התזכור?

והנידות אט ענף תפוח,

ועל ראשי ירד מטר צחור. 

מאחורי גבך הכפר ניעור,

החלונות נצטלצלו עם רוח -

ולא היה בינינו אלא אור.