איזה מאבק מטורף היה אצלי היום.
הדוכסית ציוותה עלי להגיע לנקות בזמן שהיא עושה את שינת היופי שלה.
זה היה כל כך קשה, הרי באופן עקרוני לא היה עלי פיקוח ויכולתי לעשות כישר בעיני.
אני לא מדבר על ניקיון, אלא דברים אחרים...
לחשוב, על מתקן הכביסה נח תחתון בגד הים שלה, הייתי יכול לקחת ולהסניף אותו לסוף דעתי.
בבית היו הכפכפים שלה והסנדלים, הייתי יכול ללקק אותם ולאבד את חושי.
והיו נעלי הספורט שלה, לחשוב שהיא הולכת, רצה, מתאמנת איתן, נוצרת זיעה, ריח...איזה תחושת השפלה עילאית לקחת את הנעל ופשוט להסניף את הריחות, שרגלייה החושניות מייצרות, זה פיתוי כל כך גדול לעשות את זה, כל כך רציתי כי אני סוטה, אני חרמן ואני נהנה מזה.
אבל הצלחתי לשמור על מקצועיות, על יושרה, הוגנות והביטחון שהיא נותנת בי, ולא ביצעתי את זה.
אסור אסור אסור לעשות דברים כאלה בלי רשות, אסור!!.
בסוף ראיתי שנשארו רק 2 גלילי טואלט והתחבטתי.
האם אני צריך לקנות נייר טואלט חדש או לא?.
נסעתי וחיפשתי מקום לקנות ולא מצאתי.
כל הזמן התחבטתי, האם אני צריך לעשות את זה או לא?.
האם אני צריך לנסוע ולחפש מקום שיש בו נייק טואלט?.
מצד אחד, אני העבד, אם אני לא אעשה את זה, היא תצטרך לרדת בחום הזה למטה, לקנות נייר, לחזור מזיעה וכועסת על החום והתפקיד שלי למנוע את הדברים האלה.
מצד שני, כבר ניקיתי את הבית יען "עשיתי את שלי", אז אני לא חייב לה כלום יותר והיא יכולה להזמין לבד, אני גם עצלן ושמן ואין לי כח לעלול שוב 3 קומות.
בחיי שהתחבטתי בזה...
מצד אחד רציתי ללכת כבר לסופר פארם והביתה, לשכב על הספה במזגן ופאק כל העולם.
מצד שני, באמת שזה לא נתן לי מנוח ולא הרגשתי עם זה טוב.
בסוף נזכרתי איפה יש מקום פתוח, נסעתי, קניתי, עליתי והשארתי לה מחוץ לדלת.
היא הודתה לי ואמרה שאני עבד חמוד, היה שווה לעשות את זה!
היא גם אמרה לי היום, לנקות לה את השירותים...אלןהים, למה אני כל כך סוטה שאני אשכרה נהנה לנקות לה את האסלה?!?.
נראה לי פעם הבאה, אני עושה את זה עם הלשון, או לפחות מברשת שיניים, זו תהיה הכפלת השפלה ורק לחשוב על זה, כבר עומד לי.
🤣🤣🤣