לפני חודש. יום רביעי, 31 בדצמבר 2025 בשעה 9:22
מישהי שמכיר מפה, פנתה אלי.
אמרה שיש לה סידורים
אמאה שאין לה כח, אין לה חשק ואין לה רצון להתעסק בזה ושלחה אותי.
נסעתי 40 דק' לתל אביב, הגעתי למקום הראשון ואפילו מצאתי חנייה בחינם.
הלכתי חצי שעה לעוד משהו שרצתה וחזרתי לרכב וזהו.
אני מבסוט מזה.
במקום שהיא תצטרך לבזבז את הזמן היקר שלה, במקום שהיא תצטרך להתהלך ברחוב, רעש, מכוניות, פקקים, אוטובוסים וכו.
היא ניצלה אותי, נתנה לי משימה, כי זה התפקיד שלי, להקל עלייה, להקל על נשים.
היא יכלה להישאר בעבודה.
היא יכולה לחזור בנחת הביתה, לשבת על הספא, להרים רגליים, ובמקום ללכת ולסחוב, היא יושבת, צופה בטלוויזיה ורגועה.
ומה הפרס שלי? אני שוכב במיטה, חושב על הרגע הזה, מפנטז על זה ומאונן לי על זה.
הפרס שלי יהיה.. הממ.. לבלוע.