יוצאים דברים מקסימים
הבעיה שהרחוב והכביש הראשי לא היו ריקים
והציוד כבד
שנה הבאה עם מריצה חשמלית או משהו
אבל יצאו כמה תמונות מהממות
פרגנו לאישה והאומץ
יוצאים דברים מקסימים
הבעיה שהרחוב והכביש הראשי לא היו ריקים
והציוד כבד
שנה הבאה עם מריצה חשמלית או משהו
אבל יצאו כמה תמונות מהממות
פרגנו לאישה והאומץ
מקווה שיצא לי הפעם,
ליל כיפור, לילה לבן.
הגדרה חדשה לשכנים טובים.
לבד בבית
שקט מדהים
עייף מת כבר לפני 4 שעות
לא נרדם
בדיחה רעה
להתקף אינסומניה
בא לי בירה במדבר או בים
לבד.
אבל ביחד
היא המתנה, התענוג שהיא. הדרך שהיא הולכת בה בראש מורם, הגאווה שלי בה.
מתנה.
ובכל זאת, עוד כמה ימים שנה יחד, אני אהיה בחו"ל, היא תהיה בחג עם משפחה, ובנפרד, אך ביחד.
ואני חושב על אריזת המתנה שלה.
אולי אארוז לה לקחת איתי נשלטת קטנה, כזו שתהיה שם איתה.
אולי אארוז לה שולטת אכזרית, שתשתמש בה להנאתה ולהנאתי.
אולי בתוכנית זוג לצידה, כולם בחיוך, ביחד של הנאה.
אולי הזוג יהיה לצפייה, נקודות לשיפור ושימור, שלהם שלנו.
אולי הגיע הזמן למשרת נרצע עבורה. ואני רק אצפה.
המון אולי, ובכל אולי יש אפשרות, אז ראו בזה קול קורא , להיות חלק מההפתעה של השנה שלה, ואולי בכלל הכל כבר סגור ומוכן?
היי,
השנה היית כל כך הרבה בראש שלי, בשיחות על מה.
הבנתי משהו, עכשיו כשאבא איננו גם, עד כמה השיחה בראש איתך הייתה תחליף לאבי מעל עשור. איך שנים אחרי שנפטרת המשכת לתת לי שקט, יכולת להתמודד עם פירוק המח האיטי של אבי.
השנה, היה לי המון מה לספר לך.
והמשכת לענות לא פעם.
אבל,
קלטתי פתאום שכמעט ולא חלקתי בראש איתך את העיסוק החדש שלי.
עד כמה שהוא היה מרתק אותך, ושזה אולי לראשונה בחיי תחום שאדע יותר ממך על משהו בו. וזה כמעט לא חוכמה כי כתחום זה פשוט לא היה קיים בחייך.
ומצד שני כשאני זוכר את היכולות שלך, אני שומע בראש אותך , והעיצות הקטנות, וזה עדיין עוזר לי ללמוד ופשוט מתגעגע על לספר לך מה למדתי.
17 שנה.
מתגעגע, אספר יותר, עדיין כל יום משתדל ללמוד משהו חדש.
תתקשר
באמת שזמן בלתי נתפס לא כתבתי כלום שהוא לא עבודה.
1000 מילים זה כלום.
לא מנקד בשביל כסף אפילו.
אבל זימה לא נדרשת לניקוד, רק לאיכות.
ורע לי כרגע
אז אברח מכאן
כי פה אין תשובות לבסיס הבעיה
בלרצות
זהו.
מחר יום חדש ונהדר לכולם