REBIRTH OF BENT

ככל שאתה יותר שולט.ת בחיים, יותר מודע.ת, יותר עושה, מוצלח.ת וכדומה.

את.ה יותר צריכ.ה סטירת איפוס בעצמך

יום ארוך, ויהיה לילה ארוך במיוחד.

אני מתגעגע ורעב (לא לאוכל).

תוצאה, המקום מתחת לשולחן ריק, והייתי שמח ממש להניח את רגליים על גוף חם ונעים ולהתפנק.

למי שחושב/ת נו פנטזיה, המקום הזה אויש לא פעם ולא פעמיים, בהנאה מטורפת לכל הצדדים. לדוגמא:

איטי ומענג.

מרוכז ביקירה, אהובה, זוגה. 

בחיבוק.

זה כבר לא יקרה הפעם.

גם העונג של קריאה, חשיבה, כתיבה רחוק ממני.

אז זה לא.

מתגעגע לשלי ובאותה נשימה למה שלא.

באין ברירה, ולקראת הטירוף של החודש, מקלחת, אוננות, קפה ועבודה על ביתי, ואם אצליח עבודה בכלל.

שבת מנוחה לכולם.

אני רוצה את הראש שלך עלי, ספציפית כרגע על ירכי, את ידי על שלך. ואת הרגשת השלמות הזו של יחד אחרי עונג.

לצלול ולנח שם.

קמתי ב 9. 

עשיתי כלום.

חוזר לשנ"ץ עכשיו !

כל, אני יודע, זה לא הדיסלקציה זה המשפט שמתנגן יחד עם המצב.

פוסט פריקה, פרידה, למידה, שחרור.

אז כמעט חמש שנים מהפעם הראשונה שנפגשנו (עוד חודש היה חמש שנים), ונזק לא שלי.

ללא דרמה גדולה כסיבה ראשית, חיים, מסלולים שונים, מקומות וצרכים אחרים. אבל עם לא מעט מקומות וטעויות שלי, כי ככה זה.

דחיינתי להפליא את השיחה, אבל היא קרתה אתמול, בין לבין כל הבלגנים האחרים.

הייתי דביל מושלם בהתחלה, לפחות בעייני, קראתי ולא הבנתי, כעסתי (על עצמי), בתוך מילים של הבנה הדדית.

היא הלכה, ואני צללתי לעבודה, מקום המחבוא שלי, וניסייתי לנשום את זה, וזה כואב.

ישנתי רע.

הגעתי למה שהייתי צריך, בעבודה, עשיתי שוב טוב, ועכשיו מנסה לשחרר את מה שרץ לי מאחורי הראש.

כל הפחדים כולם!  ניסיון עלוב בלכתוב את הפחדים, הנה מגיע:

חברים? זה מסתכם שם, אולי? האם פעם אחת אצליח, להעביר קשר מסוג אחד לסוג שני? בלי להרוס משהו טוב. פעם, הייתי צעיר, ולחתוך היה עבורי לחתוך, במכה, ללא רחמים, ללא מבט מאחור. פחדנות /עקשות / טיפשות, זה לקח תוצאה אחת רעה להבין שדרכים חד צידיות יש בהן מחיר לפעמים שהוא לא בר תיקון- נפרדתי ממשהיא שאהבתי, הקשר נותק, והיא לא איתנו עוד, כך שלעולם לא אוכל להגיד לה דברים שרציתי.  אבל, לא רק שיא הדרמה אלא קשרים אחרים שנגמרו והיו אמורים להשמר כחברויות ל אידעתי לשמר.

וזה באמת מפחיד, לאבד את החברה שבנזק.

אותי לפחות.

כשלונות? אין מקום שכשלון נספר במה שהיה, במה שיהיה, אבל היי אני לא רציונלי כאן. זה נכנס בראש למקום הזה.

חסרים? הפולי, אהבותיי תמיד מאוזנות לחסרים שבי, או לפחות זה מחשבה שלי, האם החסר לא חסר יותר, האם החסר יתגלה שוב.

הנאות אבודות?

נוזלים?

מחשבות רצות.

תמונה מהפעם הראשונה שנפגשנו.

מספיק לי המילים בנתיים

אבל מעל 1500 צפיות בבלוג זה נחמד

שנ"ץ זה רעיון טוב 

בקרוב מתחיל הטירוף הבא 

להשתתפות פעילה יש ללחוץ על כפתור השלח הודעה

נגמר מהר מדי

תכלס לא קשירה 

לא עציץ 

לא נורא

צעדים רבים 

אוכל מצויין 

חבלים בכל מקום 

ארץ האומנות , המקום בו חלק גדול מהמבט שלי ושל העולם על יופי עוצב