לפני 4 שנים. 20 ביוני 2020 בשעה 20:21
היו בה מעט אנשים, הדור ההוא לא נותר בו רבים, הדור שגידל אותי.
הבטתי בקהל, היום שם רבים שהכרתי מפעם, רק שרובם היו בפעם ילדים, ועכשיו א. נשים, בוגרים.
הייתי שם לבד, זוכר איש ענק קטן, שהיה אדם שלימד אותי לא מעט, ונתן לי מתנה גדולה אחת.
ביום עם עננים, עם כובע טיולים, בהלוויה קטנה, הייתי עם המחשבות שלי. והיה שם פתאום המון אחורה להביט בו, והקדימה נראה פתאום קצר.
עוד מעט מחליף קידומת, והשנה הזו פתאום זזה אחרת מכל מה שציפיתי.
מוזר, אין פואנטה.
