יום שני "בלי",
יום אחרי התבוסה הקשה, אחרי הויתור הגדול ביותר בחיי, מפגש חירום על הבוקר אצל כוחות האו"ם להלן היועצת.
או"ם שמום.
הקרב הנוכחי ניטש על שדה מערכה א', כלומר - אתה/את, שם הגנרלים הכינו בעוד מועד ביצורים לתפארת, שדות מוקשים, בורות נסתרים ושאר הפתעות בלתי נעימות.
בתום קרב מייגע וארוך נותרו רק גופות מדממות של רצון, וחגיגות ניצחון של הדעות והפערים המונצחים.
עוד שם בתא הוכן מראש, שדה הקרב הבא, המערכה הבא מתוכננת ומופעלת כבר מהצד השני, השימוש הפעם כולל הפתעה בנשק לא קונבנציונלי, יום הולדת של הילדה הקרב ובא, מין אולטימטום קטן, שאי אפשר לחגוג כך עם ******, הביא שוב להתלהטות הרוחות, ללא יכולת הסכמה.
את הפתעה האחרונה שלף גנרל האויב כבר בטרם הגיעי אל העולם האמיתי, שינוי התכנון היומי , שליפות מהשרוול וחוסר יציבות, מזל שהייתי מוכן גם לזאת.
דיווחים נוספים בהמשך,
כאן שאריות הכבוד העצמי של נקמא, פרדס-חנה .
לפני 17 שנים. 22 באוגוסט 2007 בשעה 9:13
