לפני 3 שנים. 28 בפברואר 2021 בשעה 8:58
אני לא יודע מה מתנקז ממני עם כל טיפה של דם שלה.
אני לא בטוח למה אני כל כך עף ימים אחרי.
והיו ימים מצויינים אחרי, על שלל הארועים שעקבו.
ועדיין זה היה סוג של היי לייט מיוחד, אם בגללה, ואם בגלל המה היה, ואם בגלל ההפסקה לפני ואם ואם.
אני מחייך בכל תמונה שהיא שולחת של החלמה.
ואני עוצר נשימה בכל פעם שאני רואה את התוצר
הנשימה לפני שלקחתי לעצמי את הדם שלה, שניתן לי לעצמי.
והמקום שלה בזמן
רגעים של שלמות
