משמעת של כתיבה,
אחד העונשים שעברו עלי בזמן האחרון היא השתיקה הכפוייה עלי.
בגלל שהיא קוראת,
בגלל שהיא לא קוראת,
בגלל שרע לי בהרבה צורות,
בגלל שטוב לי בהרבה אחרות,
קשה לי לכתוב, ואני רוצה וצריך להוציא, אבל קשה.
יותר ויותר זה נהייה קשה כי אני לא בטוח מי קורא כאן יותר, בממוצע יש לי למעלה מ 20 כניסות לבלוג כול הזמן, מי הם ומה הם אני לא יודע, רוב האנשים שאהבתי והערכתי נמצאים פה בכלוב במקרה הטוב מדי פעם.
מוזר לי.
אני לא יודע אם אני מזקני הכלוב, וירטואלית אני מכיר את העולם הזה הרבה זמן, הייתי מניח שאני אתרגל להולכים ולבאים ,למאוכזבים למתלהמים, למחפשי הזיונים הקלים, למתעללים, לטיפשי, לחכמים.
רק שלא.
כתבתי פה ויש היסטוריה של פוסטים מתלהמים משלי,
על העולם המדהים הזה,
על מה זה אמיתי ומה זה לא,
הארד קור, ונילי, משחק, שולט , TOP , סביבון , הגדרות שמאבדות תכנים.
פעם ישבתי עם אחד ה"מאסטר"ים ה"אמיתיים" (דיעה שלי) שפגשתי בחיי,
האיש הקים במלוא עמל, [/b]קהילה [b], מגינה,חמה, עוטפת, משכילה, מלמדת, מטפחת.
אני לא אשכח שהוא אמר בחיוך מריר, שהמחיר על ההקמה היה שמו הטוב, כי לא משנה עד כמה התוצר היה דומה לחזונו, צרות העין של אנשים והנטיות הטבעיות פגעו בסוף בו אישית ולא במפעל שהוא הקים.
ובכול זאת אני פה.
--------------
אתמול היה
היום יהיה
מחר מה?
--------------
לפני 17 שנים. 13 בנובמבר 2007 בשעה 14:30
