REBIRTH OF BENT

הגיע הזמן לקנות טלויזיה, היא רוצה שטוחה, יחי ההייטק, משהו צנוע כמה אינטשים יותר מהחלום הכחול של כול גבר, ביום מפרך של חיפושים, בדרך החוצה מעוד חנות שלא היה בה בדיוק מה שרציתי, היא כבר התמרדה.

"אולי די, אולי תבחר כבר, בזו התמונה לא בדיוק, בזו אין בלה בלה, באחרת המחיר, תבחר?"

"את יודעת שאני רוצה מסך רגיל , טלויזיה מפלצת."

"אבל, הן ..............."

ויכוח,

חושב לעצמי, ואומר בטעות בקול "יש להן ארגז גדול לפחות".

"ארגז?"

"כן ארגז, מסתכל סביב, מאחור בפח הקרטונים של החנות, ארגז, כזה בדיוק כמו שרציתי, ניצוץ בעיניים, אני מסתובב אליה" לכי תביאי את הארגז הגדול ההוא!"

"הא, למה? " היא שואלת.

מבין שהיא לא העבירה את הסוויטש בראש איתי, אני מחייך אליה וחוזר "לכי ותביאי את הארגז שלי, כלבה שלי".

נשימה חטופה, רמזים דקים תמיד עושים לנו טוב "הלכתי אהוב!"

חוזרת.

בג'ז פתוח, חבל מחזיק ארגז ריק והבייתה באוטו מלא גאז ושתיקה מרומזת, היא מתבוננת בי שוב, מנסה לחשוב מה אני רוצה מהארגז.

אני מחייך.

----------------------