לפני 20 שנים. יום שני, 8 באוגוסט 2005 בשעה 6:56
צודק תמיד. אני יודע את שמו - עוץ לי גוץ לי, צא לי מהחיים.. מילקי, הערות על מילקי, העושר שבמדף משגע לי את החיים. למי אכפת, לבן, שחור, כפול קצפת, קצפת שוקולד. חלב + חומרי טעם וריח. חרא. ספורט זו התרופה, אחרי הסט השלישי של 100 כפיפות בטן, לרגע כאב לי מספיק כדי לא לחשוב. מזל שיש יותר משקולות מצרות. עם יש עוד דבר שמשגע אותי זה לוחות זמנים, מאז שחזרתי לארץ זה רק נהיה יותר גרוע. פגישה בעבודה, שעה זו וזו, אני עוזב את הכל, מגיע לחדר ישיבות ריק, כלום נאדה, לא מחברת על השולחן, לא מנהל פרוייקט, לא עובדים, לא הנהלה, לא הנעלה ולא נעל. למה? כי ההוא מהשם מאחר, אני הייתי בישיבה אחרת (שהתחילה ברבע שעה איחור), אז לא ידעו אותי. בזבוז זמן. ניסים ונפלאות בלוחות הזמנים של אנשים אחרים, פוי. חגיגה לי בראש. אחר כך .....