חברי הכותבים יודעים להעביר רגש במילה או משפט.
אילו יכולתי לכתוב על פי רצון הייתי מנסה לכתוב על תפוחים סיפור,
תפוחים זה הרי נושא חמוץ מתוק, גלעין במרכזו, לפעמים ירוק לפעמים אדום, בשרני וקמחי, ממלא.
תפוחים הרי הם אלגוריה משמעותית,
לכול אחד מאיתנו רגע בזכרון, רגע שבו נעצנו שיניים בתפוח עסיסי ונזל מיץ כה מתוק, ביום מושלם או שהפך למושלם מעצם אותו ביס.
לכול אחד מאיתנו הצפייה לתפוח משלו,
כזה שיהפוך יום סתמי ליום מושלם,
תפוח, כבר אמרתי?
--------------------------------
אני צריך לשחק קצת פול.
השפיות דורשת בירה, מקל , חבר טוב, מוזיקה ישנה וטובה,
שקט מבפנים, מדיטציה של פסיכי, כדורים עגולים, כיס, שולחן ירוק,
אתגר עצמי, רק אני , שם במקום שכול כך טוב לי, שם אולי אני אוכל לקבל קצת שקט לעצמי מעצמי.
--------------------------------
אחרי שהילדות הולכות,
מסדר את הבית,
מחר עוזרת ואני רוצה שהבית יבריק אז אני עושה לה את חצי העבודה, פסיכי.
אבל אחרי שהילדות הולכות, רק ללילה, רק עד מחר, אני שונא לסדר,
עד כמה שאני אוהב סדר, אני אוהב את הסלון ההפוך בנוכחות שלהן יותר.
לפעמים אני משאיר לי את חבילת הצבעים שלהן כאן ליד המקלדת,
שישב לידי, אולי זה יצבע את המסך בחיוך, אויל יצא לי פוסט קצת פחות מדוכא.
אני לא מדוכא, רק יורד מהיי של עצבים, לא לדאוג.
אני הולך לטעום תפוח, ולמזוג לי שארית של ויסקי טוב לכוס.
לפני 16 שנים. 2 באפריל 2008 בשעה 19:06
