REBIRTH OF BENT

מין תקופה שאני מרגיש ככה.

עצור,

בעיקר בדברים הלא חשובים,

הרי את זו שמצאתי אני מוצא מדהימה יותר מיום ליום,
את הילדות שלי, אי אפשר יותר לאהוב,
העבודה מעניינת ומדהימה,
וסביב אילו עולמי זז.

ובכל זאת משותק,

מין מצב של חוסר יכולת להרים את עצמי ולסיים משהו.
לא את הסדר של הבית, לא את תוכנית החומש,
לא את המבחן של השדה, לא את המילים בסיפור,
לא את הכתיבה האירוטית שתמיד מחייה אותי, ולא את הכתיבה התמה שתמיד אהבתי לנסות,
אני קורא חצאי ספרים,
חצאי מילים,
חצאי אמיתות.

מוטיבציה אבדה,
מיד נשוב.

תגובות לפרטי בלבד בבקשה.