אמא אמרה לי לפני הרבה שנים "בית מסודר זה בית מאושר", כמובן שרמת הסדר שלה היא מין רף בלתי אפשרי של אי שפיות, רצפות מבריקות במקום צלחות, בית שמנקים בו לפני ואחרי העוזרת, סדר כליי פרטני ונקודתי עד רמת הניירות של התזכורות על המקרר שעומדים להם מהונדסים בשורות בין תמונות הנכדים.
וניסיתי כול חיי, להשלים עם העובדה שאני קצת מבורדק, שסדר חשוב לי רק עד רמה מסויימת, אבל החיים לבד לימדו אותי שוב, אמא צדקה.
אז אני נמצא במרדף האין סופי אחרי סדר בדירת 58 מטר שמכילה את רכושו של אספן סדרתי שרגיל לבית פרטי בין 180 מטר + גרג לבלגן.
וכמו שאין מנןס מאורי גרוס, אין מנוס לתפרן המסודר אלא למצוא את עצמו באיקאה, ואני שעשה מאיקאה חנות לצעצוי מין , מוצא את עצמי שולף היום את שקיות האחסון הענקיות שקניתי לי לפני כחצי שנה כשרק עברתי לדירה ומאכלס אותם. על מנת לסדר.
סדר סדר סדר.
מה שמביא אותי לצד השני של הפוסט הקודם, בזמן שינה חלמתי לי על משרת, גיב'ס לשם הכינוי שיבוא כבר ויסדר לי את החיים.
ג'יבס או ג'יבסה (מאחר ואני מעסיק שווה הזדמניות) אך חסר ממון היכן את/ה?
בחיי, ואני לא צוחק, אני מוכן.
משרת אישי פתאום נראה לי כמו רעיון טוב וגדול.
מה עשיתי לג'יבס/ה ואיך נהנתי מהניקוי זה עניין לפוסט חרמני במיוחד יום אחד.
אני רק אגיד שחזרתי לאיקאה בחלום לקנות עוד צעצועי מין.
לפני 16 שנים. 19 ביוני 2008 בשעה 19:07