על המסךבפינה התאריך קופץ לי באמצע מחשבות על עבודה.
עבודה שהיא כולה בעולם שלא הכרת, בתיאוריה לפחות, העולם המופלא הזה של ML או AI לבורים היה מרתק אותך, אני יודע.
אני יכול לדמיין את הקול שלך פתאום שואל אותי, "אבל למה?", "איך מגיעים ל... מ.... עם....", אני מחייך, העיינים שלי כבדות לרגע, מוצפות.
האם הייתי יכול ללמד אותך משהו? או שגם בעולם החדש, אתה תוך אפס זמן היית יכול ללמד אותי כמו בכל דבר.
אני זוכר פתאום שיחות על דברים שאמרת לי תודה, שלמדת משהו (חדש, ממני, היום), והרגשתי שזו מחמאה ריקה דאז, והיום אני תוהה, מנסה לזכור, אמרת תודה על דברים שאני רק רמזתי,למדת ממני?
אני חושב על המהנדס הצעיר שאני חונך עכשיו, על הפעמים שאני אומר לו "איזה כיף, למדתי משהו חדש בגללך היום".
האם הוא יזכור בעוד כמעט שני עשורים את השיעורים הקטנים כגדולים?
הוא לא ידע שזה ממך, ואני לא יודע, האם לך היה מנטור בשיעור קומתך? לא שאלתי אף פעם, ואני לא יודע איך לשאול יותר, ואני עכשיו מת מסקרנות פתאום.
בשרשרת הזו, שקיימת (או לא, כי אני לא ממש מרגיש שווה עדיין) מי קדם לך?
תעשה טובה, תתקשר, אני מת לדעת. ויש לי כל כך הרבה לספר לך! לא רק עבודה, אומנות, ילדות, אהבה, אני רוצה לספר לך כל כך הרבה!
תתקשר
