לפני 16 שנים. 17 בספטמבר 2008 בשעה 17:38
היום של הזוגיות שאיננה הורג אותי,
כול פעם מחדש אני נחנק מאירועים שצריכים להיות כול כך פשוטים,
יום הורים, מפגש אישי,
יושב לי על מושב עץ קשה,
מחבק ילדה ומרגיש,
מרגיש את מה שהיה,
מרגיש את מה שתמיד ארצה שיהיה ולא,
מרגיש את הלב מתפוצץ,
מרגיש שלי,
מרגיש קרוב,
מרגיש רחוק,
אחר,
לבד.
--------------------------------------------------
היום אם הייתה פה לצידי,
עכשיו,
הייתי צריך לבד,
ואילו הארטילאית הייתה שלי,
הייתי מבקש אותה על ארבע לצידי,
מניח עליה יד,
מרגיש אותה ליד,
מרגיש אותה שייכת,
ונותן לעצמי, להיות לבד.
-------------------------------------------
כול כך הרבה זמן לא כתבתי פורנו משובח,
העדר מוזה,
עומס נפשי,
לחץ,
תירוצים.
הלבד הזה משבית אותי,
צדקת יקירתי אני לא יודע לבד.
ואני די מתעקש על קצת.
