רושו מתקרב לליידי פארה ומרחרח את הצוואר שלה. היא מייבבת בבעתה ומנסה להחלץ מהחבל שקושר את ידיה סביב העמוד.
השדון הולך לאכול אותה היא חושבת בייאוש, הו למה לא הקשבתי לזקנות???
זקנות השבט תמיד הזהירו אותן לא לצאת מהגינה כי שדונים מחפשים פיות. שפיות הן המאכל האהוב עליהם ויש אינספור מלכודות שמחכות להן.
הוא מלטף באיטיות את עור המשי הלבן שלה בין הכנפיים השקופות, שרוטטות בפחד עד לישבן המקומר ולוחש לה באוזן בקול צרוד:
"פיית אור קטנה עכשיו את שלי ואני עומד לאלף אותך".
לאלף?? היא שוכחת מהפחד וזעם שוטף אותה. היא שולחת בו מבט רושף. קרן אור דקיקה יוצאת כנגדו. שעות עברו מאז שהייתה באור השמש וכף ידה הקשורה לא מאפשרת לה לכוון ולכן יוצאת רק קרן חלושה ופוגעת לשדון בכתף במקום במרכז המצח לשם כיוונה.
הוא צוחק, נהנה מתחושת הצריבה הקלה ומפליק לה על התחת. היא צורחת בזעם ומנסה שוב לפגוע בו עם קרן אור אך הפעם לא יוצאת אפילו קרן חלושה.
רושו נהנה כמה שניות מהסימן האדום שמשאירה כף ידו על הלבן הבוהק ואז מניח שוב שתי ידיים שחורות ומלטף את הקימורים.
פארה מתנשפת במאמץ שווא להתרחק מהידיים שלו "פיות אינן גובליניות הן אינן ניתנות לאילוף!!"
"הו" הוא צוחק, "זקנות הלהקה שיקרו לך ממתקית"
"קוראים לי ליידי פארה" היא רושפת "ופיות אינן יכולות לשקר! "
"הו אבל פה את תהיי ממתקית וכולם ירצו לטעום", הוא מצחקק ומלקק את צווארה. היא משתתקת כשאימה שוטפת אותה שוב.
רושו כורע מאחוריה ומפשק את התחת שלה
היא עוצרת את הנשימה, מתכוננת לכאב חד ומפלח .
אבל במקום שיניים היא מרגישה את הלשון הגדולה והמחוספסת שלו מתחילה ללקק לה את החריץ של התחת. הוא מוציא נהמות הנאה.
היא רועדת.
מעולם לא נגעו בה שם לפני כן והתחושה מוזרה ..
מחוללת סערה בלתי מוכרת בתוכה.
עכשיו היא רועדת מפחד חדש, כזה שלא חשבה שתצטרך לדאוג בגללו כאן, מכל המקומות.
לפיות אסור באופן מוחלט להנות ממגע באיברי הרגליים.
כל סיפורי זקנות הלהקה עוברים במוחה בערבוביה:
"אם פיה תמצא הנאה בין רגליה הכנפיים השקופות שלה יאבדו לעד!, העור הלבן שלה יהפך לקשקשים גסים כשל דרקון!, קסם האור שלה ייזל ממנה החוצה!" ועוד ועוד.
פיות אף פעם אינן נוגעות או מתקרבות לאיברי התענוג, כמו שקוראים להם השדונים, או איברי הרגליים, בפי הפיות.
קסמי הלידה הועברו לפני אלפי שנים, בקסם מסובך אל הפרחים וטוהרן של הפיות שומר על יכולות הקסם שלהן ומאפשר להן לברוא טבע.
הלשון של רושו ממשיכה לעבור הלוך ושוב לאורך חריץ התחת. כפות הידיים שלו ענקיות, ללא פרופורציה לגופו, כמו של כל השדונים. המגע שלהן מרגיש מחוספס על העור הרך של ליידי פארה. כל יד עוטפת פלח ישבן ויחד הן מפשקות אותם.
ליידי פארה רועדת, העור שלה מתכרכם כשל ברווז. "הו לא! השינוי לקשקשים מתחיל!", לרגע היא מתחלחלת, אבל אפילו בפחד קשה לה להתרכז כי הלשון הזאת... אוחח.
פתאום אחת הידיים עוזבת פלח ישבן ועוברת קדימה תופסת שיער מבין הרגליים ומושכת מעט.
"פיות אולי אינן יודעות לשקר אך הן יודעות בהחלט לסובב את האמת. תמיד סיפרו לך ששדונים יאכלו אותך אם תתפסי נכון ממתקית ? אבל ... האם הן סיפרו לך כמה זה יענג אותך ?"
ליידי פארה גונחת ורטיבות מתחילה להקוות מהחור שבין הרגליים שלה ולנזול על הירך.
רושו ממהר להרים לה רגל וללקק את הרטיבות עד למקור משם הוא יונק אותה בקולות רמים של הנאה.
פארה צורחת בבעתה. בשנייה הראשונה היא בטוחה שהזרמים המטורפים שעוברים לה בכל הגוף, הם דקירות עזות של כאב, כי התחושה כל כך חזקה שלוקח למוח שלה זמן לעבד ולזהות אותה כ...עונג עצום.
כל השרירים שלה מתכווצים ורועדים, זיעה קרה מכסה את כולה, העור מצטמרר.
רושו מפליק על התחת שלה שוב, בדיוק באמצע האורגזמה והיא מתארכת עוד ועוד.
פארה חושבת שהיא עומדת להתפרק.
מבעד לזווית העין היא רואה את קצה הכנפיים השקופות המושלמות שלה. הן לא נשרו אבל הצבע השקוף שלהן פתאום קיבל ברק כסוף.
היא לא יכולה לראות אבל רושו שמתרומם וחוזר לסבוב אותה רואה איך העור הלבן שלה הופך לאדום בוהק בכל מרכז תענוג, כמו מפת דרכים לידיים שלו. והוא מנווט על הגוף שלה מפיק עוד ועוד גלי עונג.
הוא נצמד אליה מאחור והיא לא מבינה איך זה קורה אבל הכנפיים שלה מתקפלות מאליהן כדי לתת לו מקום. כאילו הגוף שלה מכין את עצמו אליו.
"איך קוראים לך?" רושו לוחש לה באוזן בזמן שהידיים שלו חופנות את התחת שלה.
"מממ..מה"? היא שואלת בבלבול
"איך קוראים לך"?
פ..פ..פארה
הוא מחייך כי היא השמיטה את הליידי ומפליק לה שוב "קוראים לך ממתקית!"
היא גונחת.
"רוצה לשמוע את הסוד של פיות האור, ממתקית? רוצה לדעת למה אסור לכן לגעת באיברי התענוג ולמה הזקנות כל כך לא רוצות שנטעם מכן"?
היא שותקת אבל התחת שלה נע אל תוך הידיים שלו כאילו יש לו רצון משלו. הידיים שלו עוברות קדימה, מלטפות אותה בין הרגליים, צובטות, מפליקות, מלטפות.
"כי פיית אור שחווה אורגזמה מגלה פתאום שהיא... חלולה"
כשהוא אומר את המילה "חלולה", פארה מרגישה פתאום קסם זר וחם חודר אל ראשה. ממלא את כל כולה ונמוג. ואז היא באמת מרגישה כאילו מישהו רוקן את כולה מבפנים.
היא רטובה מזיעה, ממיצי החור בין הרגליים ומהלשון שלו.
ברכבת השדים שהיא הרגשות שלה עולה פחד חדש: הנוזל בין הרגליים שלה הוא קסם האור שלה שנזל ממנה החוצה!! היא מרגישה .. מרגישה .. מרגישה חלולה!
"בבקשה, בבקשה" היא פורצת בבכי "אני ריקה"
"ששש" רושו לוחש, אל תדאגי ממתקית קטנה אני יודע בדיוק במה למלא אותך"
עכשיו האצבעות שלו עדינות, מלטפות את כולה.
היא מתמסרת למגע שלו, המחשבות מתערפלות.
הוא משחרר אותה מהעמוד מרים אותה על הידיים, היא מחבקת אותו בלי לדעת מה היא עושה ואז בתנועה אחת חזקה הוא משחיל אותה על הזין שלו.
הפה שלה נפתח אבל לא יוצא שום קול.
המוח שלה מתרוקן ממחשבות ופחדים.
הידיים שלה על הגב שלו מוציאות כוח מאליהן, אבל במקום קרני האור הרגילות שלה יוצאים ניצוצות של אש אדומה. הניצוצות שלה גורמים לזין שלו שכמו כפות ידיו, גם הוא גדול בצורה לא פרופורציונלית לגופו הקטן יחסית, לגדול עוד יותר ולהתנפח בתוכה.
"כן פיית אור קטנה, כן, את בשליש הדרך להפוך לפיית אש מאולפת. מרגישה את הזין שלי ממלא אותך ?."
פארה באמת מרגישה את תחושת הריקנות מתמלאת מעט אבל לא מודה בפניו.
רושו מתחיל להניע אותה מעלה מטה על הזין שלו בכוח.
"איך קוראים לך"?
"פ..פ..פ..פ"
"קוראים לך ממתקית..."
הוא מניף אותה בקלות מהזין שלו ומוריד אותה על הברכיים על הרצפה, "תפתחי פה גדול ממתקית".
היא תוהה לרגע אם כדאי לה להתנגד אבל הפה שלה נפתח לפני שהמחשבה מסיימת לחלוף בראשה.
רושו מחדיר את הזין שלו לפה שלה בתנועה אחת כמו שעשה לחור בין הרגליים שלה ואז שתיים שלוש תנועות מהירות והוא יורה צוף בסילונים גדולים ישר לתוך הגרון שלה.
ממתקית יונקת ויונקת.
היא לא אכלה כלום שעות. היא מורעבת והטעם המתוק חמצמץ טעים לה יותר מכל צוף פרחים ששתתה אי פעם. תחושת הריקנות פוחתת משמעותית היא רוצה עוד ועוד וכשהיא לא מצליחה לבלוע הכל וחלק מהצוף נשפך עליה ועל הרצפה, בלי לחשוב היא יורדת על ידיה ומלקקת את הרצפה, כדי לא לאבד אף טיפה .
"כן ככה, על ארבע, מלקקת את השפיך שלי מהרצפה. זה האוכל היחיד שלך מעכשיו ולתמיד. את לא שום ליידי. את חיית מחמד מאולפת!. ממתקית מושלמת, זה מה שאת. נשאר רק חור אחד למלא ואז אין דרך חזרה. אל תזוזי!".
הוא נעמד מאחוריה ונכנס הפעם אל החור הקטן דרכו היה יוצא קקי, לפני שפיות החלו לאכול רק צוף פרחים וביטלו אותו בקסם.
"מאז שחור התחת שלכן הפסיק לתפקד כחור יציאה", הוא אומר לה, "יש לו רק שימוש אחד. למלא פיות אש חלולות בזין שחור וענק של שדון".
הוא דוחף את עצמו לתוכה בכוח
והיא מתמלאת בידיעה חדשה ומרעישה!
כל החיים הייתה ריקה ורק עכשיו כשהחור שלה סוף סוף מלא בזין היא שלמה ומושלמת.
"כן ממתקית שלי, הוא לוחש לה, "לזה נועדת, שהזין שלי ימלא לך את כל החורים, ללקק את השפיך שלי שנוזל מהם כל היום. את חיית עונג. נותנת ומקבלת אורגזמות. זה הייעוד שלך"
הוא אוסף מהשפיך שזרם על גופה קודם ומכניס אותו לפיה תוך כדי שהוא מפמפם אותה בחור האחורי. היא גונחת סביב האצבעות שלו בעונג.
שעות לאחר מכן הם עולים מהמרתף יחד. אור השמש שוטף את הגוף שלה ואת כנפי הכסף המבהיקות.
היא מרגישה פתאום מלאה יותר מתמיד בקסם וכוח.
רושו מחייך אליה חיוך זדוני "ממתקית קטנה אני משחרר אותך לחופשי אבל אם את רוצה את הזין שלי שוב תצטרכי לשים על עצמך את הקולר".
ממתקית מזהה את הקולר, זה קולר קסם אי אפשר לענוד אותו בכוח אבל אם מישהו עונד אותו לעצמו הוא חייב לציית לבעלי הקולר עד שהבעלים מוריד אותו ממנו..
אור השמש מפזר את הערפל ממוחה. אני ליידי פארה!! אני לא חיית מחמד! היא שולחת אליו פרץ אש אדומה אדיר, חזק יותר מכל קרן אור שיצרה אי פעם. בתגובה הזין שלו מייד מזדקר שוב, מתנפח הפעם למימדים עצומים שאפילו הוא לא הכיר.
היא פורשת כנפי כסף ונמלטת, עפה מהר יותר מאי פעם עם הכנפיים הכסופות. אבל תוך דקות בודדות מתגנבת אליה שוב התחושה החלולה.
המראה של הזין של רושו הוא הדבר היחיד שהיא יכולה להתרכז בו.
היא אפילו לא שמה לב שהסתובבה והיא מתעופפת אליו עד שהיא נוחתת על ברכיה לרגליו.
"אני צריכה שתמלא אותי בזין"
הוא מושיט לה את הקולר
"איך קוראים לך?"
"ממתקית" היא עונה לו ועונדת לעצמה את הקולר על הצוואר.
רושו מחייך, מלטף את הלחי שלה עם הזין שלו ואז מחדיר אותו לפה המתחנן שלה.
"את שלי לתמיד ממתקית אש טובה ומאולפת שכמותך".
עידכון: הציור המלווה חלק מההשראה, נמצא על ידי הכותבת ברשת
