לפני 14 שנים. 19 באוקטובר 2009 בשעה 12:12
"אז מתי די?" שאלה בדאגה הלנה את דפנה.
דפנה משכה אוויר אל ריאותיה דרך הסיגריה, משכה זמן להיישיר מבט אל חברתה, משכה זמן להגדיר עבורה את אותו גבול חמקמק, אך לבסוף החליטה על האמת, "אני לא יודעת, עד שאדע, שכולו שלי, שהפעם אין ולא תהייה אחרת, שמלבדי הוא לא יראה וישמע עוד גברת."
"ואיך תדעי? איך תגיעי עד שם? מה גבול האמון?" פלטה הלנה נסערת בצרור.
"רק כשאהיה שם אדע, בנתיים אני מתכננת את הדרך"
--------------------------------------------------------------------------
בתוך המכונה, הוא הרגיש את ידה מואת את ידו, את התוכן הזריקה מוערה אל תוכו דרך הצינור בזרועו.
המילים, התחושות אחרי כן נשארו אבודות בזמן, אבל פניה חיכו לו כשהתעורר.
והוא ידע שהוא עבר עוד צעד, בדרך לשלה.