REBIRTH OF BENT

שאני אוהב במיוחד, בקונוטציה כמובן,

העיניים מתכנסות, חצי מחייכת חצי מבוהלת, עוד רגע בוכה,

זה מבט נהדר, כי הוא מלווה בכיווץ עסיסי סביבי,

הוא מלווה בלא מעט חומר סיכה,

והוא התחלה של מה שתמיד מוביל לסיום אלילי.

יש לה מבט מתחנן, מתחנחן, שעוקב אחריו.

ומבט לא מאמין, שנהיה מפוחד שחוזר להיות נהדר.

ובין מבט יש מילים, שלי בעיקר, שלה לפעמים,

יש מגע, וידיים מוגבלות בתנועה,

יש משחק קצר של כוח, ולפעמים משחק ארוך במוח,

יש לה מבט שאני אוהב,

אבל הכי אני אוהב זה את השלב שבוא היא סוגרת את העיניים מכובד המצב ומרגישה רק.

-----------------

היה ערב פיצוצי אתמול 😄

סתם משוויץ.

----------------

איך מסבירים שאני באמת במאת נדלק ומעמיד לי הדמעות שלה במצב אחד, ולא עושה לי כלום במצב שני?

אלוהים עד כמה עקום אני 😄

---------------

סוף שבוע רגוע מתקרב,

בית ואני לבד,

אני כמעט מתרגש 😄