התחלה בלבד, תמונות:
--------------
חופשה באמירים,
נוי ואיתן מבלים להם בגקוזי, הוא עוטף אותה מחבק בתוך המים החמים, נרגעים לאחר יום של טיול נחלים.
נוי ממלמת אליו "היית יכול לחיות ככה? לותר על בשר? להתקרב לטבע? אורגני? ירוק?".
איתן חושב ועונה "כן ולא, ישנם דברים חיוביים במעשה הכללי אבל יש פינות בו שאני לא מבין, איפה הגבול ההגיוני בשינוי?" ואחרי שניה הוא מוסיף שאלה "למה? את?"
היא נחה על זרועותיו חולמת על עתיד, ועונה בעיניים עצומות. "כי איתך, יש חשיבות לבריאות".
--------------------
בית וחצר,
איתן מסמן לנוי בחצר לצאת אליו, הוא מסדר שם משהו והיא כמעט אצה אליו, חובקת אותו, נטול חולצה ומעט מזיע.
הוא מצביע על גדר הבית בינם ובין שכניהם, ושואל "מכירה את הקיר הזה?" .
נוי מהנהנת, לא לגמרי מבינה, מה כוונתו.
איתן מחייך, "יש לי אתגר בשבילך אני מבקש ודורש" הוא ממשיך בקוד הברור הזה שלו שזה חלק מבקשות השולט שלה שהיא אוהבת ולא סתם חלק מהיום יום הזוגי, "שתשתלי כאן קני במבוק", הוא מחייך "האגדה אומרת שבמבוק וקנה סוף גודלים אינטש ביום, או מטר בארבעים יום, אני רוצה סבך קני סוף גבוהים ממני תוך חודשיים לאורך הקיר".
הוא חובט בעכוזה ברכות וחוזר לעבוד על הפינה ההיא בחצר.
נוי מביטה בו, בזה שמוצא לה בכול זמן סיבה חדשה לאהוב ולהעריץ, ויוצאת למסע לימוד באינטרנט, שני מטר במבוק תוך חודשיים, אין בעיה היא חושבת.
------------------
הוראות ראשונות:
"תעברי בסופר בבקשה," איתן אומר לנוי בטלפון "מעבר לקניות הרגילות, קני קלחי תירס יפים, וגם תמצאי מלפפונים שווים, והכי חשוב, מכירה את הסכין העגולה הזו שאיתה חולצים את לב התפוח, עם אין לנו כזו, תדאגי שיהיה לנו אחת, אני חוזר מאוחר בלילה, שהתירס יהיה מבושל, והמלפפונים נקיים לאכילה".
הוא מנתק ושנייה אחרי כן מחייג שוב "נוי מותק, תוודאי שישי לו חבילת קנדומים גם." אומר ומנתק.
-----------------
קופת חולים:
בדיקה שגרתית ואיתן מטייל בחדר, הרופאה יצאה לכמה דקות.
הקיר מלא ציוד רפואי ואיתן עובר עליו בראשו, הוא עוצר אל מול קטטר רפואי לנשים.
חיוך.
אחד פחות לקופה, אחד לזכרון לנוי בעתיד.
אחר כך הוא עובר בסופר פארם וקונה גם ח"ע שיהיה.