לפני 12 שנים. יום שני, 15 ביולי 2013 בשעה 7:16
זה אחד הדברים החביבים עלי, הזכרונות שנשארים על העור בסופו של משחק, אקט אהבה או סתם חוויה פיזית.
והפעם אני מודה שאני מחייך, על סף פוסט שכולו על השראה, אריאנה פייג, אמנית שמציירת על עורה, לקחה מגבלה פיזיולוגית לא פשוטה, רגישות עורית מוגברת והפכה את הרגישות לאומנות. ההסבר המלא נמצא באתר שלה ובקבוצה שהקימה לאנשים כמוה וסיפוריהם, אבל הסוף כולו יופי להנאת המתבונן:
וההעברה, אחרי שהיא יוצרת דוגמאות בעורה, היא מצאה דרך להעביר אותם