סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

REBIRTH OF BENT

There Ain't No Such Thing As A Free Lunch -TANSTAAFL!

אם את/ה נהנה ממה שאת/ה רואה וקורא/ת, ורוצה לייצור אומנות, אני מחפש מודל/ית או מודלים לצילום, ערום/בדס"ם/הרבה חבל :) בעיקר אבל פתוח לכול רעיון שווה
לפני 10 שנים. 12 בספטמבר 2013 בשעה 6:15

ושוב, ואיבדתי את הספירה, אני בודק ומוצא שזו השנה השמינית בלעדיך.

 

השבוע שאל אותי חבר לעבודה למה אני מחזיק את הגרוטאה הזו על השולחן:

 

 

ואני ניסיתי לחשוב איך להסביר, וקצת נחנקתי מהתזמון של השאלה.

 

בסוף אמרתי שהמחשבון שם כדי שיהיה לי אותך מול העיניים כשאני שואל שאלה את עצמי.

 

כי לפעמים אני שואל שאלה ושומע בראש את קול הבס שלך, ולפעמים אני רואה את החיוך, ולפעמים את חוסר הסובלנות לשאלות טיפשיות, אבל תמיד אני מוצא במחשבון הזה כיוון, ולא הייתה בו בטריה כבר חמש שנים.

 

אני תוהה מה היית אומר על המקום שאני נמצא בו, על תהליך הגדילה, על העולם, אני כול כך מתגעגע לשיחה עד אמצע הלילה, תתקשר, אני לא יודע איפה למצוא אותך יותר

 

------------------------

מחשבה של שנייה אחרי, אני אשמח לתגובות, ואודה לכול מי שלא ישאיר לייק לפוסט הזה. לא יושב לי טוב לייק פה.

 

אניגמטית​(שולטת) - הלייק הוא לפעמים כי מתחברים למה שקוראים אבל אין מה לומר. זה עצוב. ולא ברור אם מדובר במאסטר או חבר או אבא. בכל מקרה, אני בטוחה שהיה גאה בך, לפחות לפי מה שאתה כותב בבלוג ושמראה קצת מי אתה.
לפני 10 שנים
I'm God - לפעמים פריט אחד שחסר משמעות לכל שאר העולם הוא הדבר
שמקשר אותנו בצורה הכי חזקה למה שכבר איננו כאן.
אין חוקים לזכרונות ולרגשות .
ואתה לא חייב הסברים לאף אחד
לפני 10 שנים
Tomereko - העתק הדבק לתגובה של קאלי...

בעיני האחר זה "רק" מחשבון... בעינך זה הדבר הזה שמקשר אותך.

לזכרונות

לריחות

למגע

לקול

תחושות חזקות

מדהים
לפני 10 שנים
Succubus​(אחרת) - כלום לא ברור, מלבד האובדן.
לפני 10 שנים
Onabike​(אחר){Morgan} - את שלי אני יודע למצוא.
פעם, לפני שאני והאופנוע נמות, אני אלך לשבת איתו.
אני חייב לו בירה.
ושיר.
אני לא זוכר מספרי טלפון יותר.
לפני 10 שנים
hrgiger - עם כמה שאני אוהבת את ההשכלה שלי מקישורי האומנות והתרבות שלך אני מוכנה לוותר על חלק מהם אם תכתוב יותר.
אתה תמיד שולח אותי להסתכל לתוך עצמי.
לפני 10 שנים
אלפונסינה של הים - אדם קיים כל עוד זוכרים אותו.
ונראה שאיתך הוא לנצח
(וסליחה על הבנאליות של התגובה)
לפני 7 שנים
מותרת​(אחרת) - ואני הולכת שנים עם
'לשכוח אדם זה כמו לשכוח לכבות את האור בחצר, ונשאר דולק גם ביום' יהודה עמיחי.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י