חמישה ימים עברו ואני תוהה אם חוק היום וחצי ליום (אתה משלם ביום וחצי עומס לכול יום שהחסרת) באמת תקף.
זה סוג של זמן מלחיץ בצורה יוצאת דופן, כבר כמעט אין לי אוויר מדברים מסויימים, עד שקורים דברים אחרים שקשורים לאוויר ומזכירים לי את משקל העולם האמיתי.
זה לא שאני רוצה לדבר בחידות, אבל אין לי כוח למה שיהפוך בשנייה לפוסט יללתי.
דרופ טיול.
--------------------
חזרנו עם כמה מאות תמונות,
העריכה שלהם מוציאה אותי מעט מדעתי גם כן.
מי רוצה להצטלם? ערום? חבל?
--------------------
היה פיר בירושלים היום, ושוב לא יכולתי להגיע.
מבאס כפל כפליים מכמה וכמה סיבות.
באמת בלי ציניות, אני ממש מתבאס פתאום.
--------------------
אוויר בכלל מהווה משהו מרכזי כבר במחשבות שלי השבוע,
החוסר שלו יותר מהכול,
סיבובים על מזל של טיפשים.
מעולם לא חשבתי על מהות חיינו ופתאום, פתאום אני מרגיש כמעט על סף התקף חרדה (חוץ מזה שקלינית זה לא).
-------------------
לקנות עוד חבל או לא זו השאלה,
הזדמניות שכאלו.
--------------------
טוב די מספיק להלילה.
תמונה מהסשן האחרון עם החבל, אהבתי את התמונה (החבל היה מאולתר , מערבי ולא מסובך או אסטתי במיוחד).
------------
מזל טוב רובי.
כשתמצא את מרתף העינויים של הנשיאים תודיע לי.
===========
