העקירה של השן הסוררת השבוע שלחה אותי להרהר כי כול החודש הזה מלווה בלא מעט סופים מוזרים.
פיטר פן מת, פיטר פן חי, יחי הנעורים.
בזמן האחרון נפרדתי מכמה וכמה דברים , גדולים כקטנים, וכולם מתערבבים להרגשה אחת של פרידה.
היה שם מוות לא צפוי של אדם שלא היה מספיק קרוב אלי כדי ללכת להלוויה ועדיין הנסיבות המוזרות סובבו לי את הראש.
היה שם פרידה כואבת מאתר המוסיקה גרובשארק, פרידה מאוספים, הערות, אמנים מוכרים וכאילו שלא, מועשרות שעות של מוסיקה שנאספו בחמש או שש שנות שימוש, וכך בלי התראה, נעלם, ונכון שלאחרונה לא הייתי שם ול כך הרבה, סאונד קלאוד ובאנדקאמפ היו כול כך פחות בוטים בגניבה שעברתי אליהם בלב שלם, אבל לא חשבתי שאאבד את המידע שהיה קבור במרתפי השרתים של גרובשאנק.
הייתה פרידה מ BONDAGE.COM, הנוכחות הסוטה הכי ותיקה שלי ברשת, חשבון שהתחיל מעט אחרי תחילת אלף הנוכחי, באתר שהיה לי לפריצת דרך.
לפני האתר הזה, לא כתבתי, שם פרצית את תקרת הזכוכית, פרצתי, ניתצתי , שברתי והשארתי מאחור שנים של חוסר בטחון פראי, שנים של התמודדות עם הדיסלקציה הקלה שלי שהפכו את המטרה של הכתיבה לחציבה בסלע, שנים של מאבק בשדים פנימיים בנושא בדס"ם, כולם לא שרדו את הפגישה שלי עם האתר ההוא.
מכרתי דרך האתר הזה סיפור, הכרתי דרך האתר הזה אנשים שאני עדיין מעריך ואוהב, פגשתי א הקהילה המקומית באי שם חור שחייתי בו ולמדתי מהם כול כך הרבה.
למדתי מהאנשים שכתבו וחשבו שם, יום יום, זה היה מקום מופלא לזמן ולמרות שלא הייתי שם שנים רבות, הסגירה של האתר כואבת , כזה קצת, אבל הרבה.
הייתה פרידה מאתם דמויות שהיו לי שנים לפנים, סתם אוואטרים, אבל לא סתם, והחיפוש להחליף אותם ביצירה מקורית שלי כול כך לא פשוט.
ויש מחשבות על פרידות אחרות (לא מ DELIGHT, המקום ההוא טוב לי בצורה באמת יוצאת דופן), שאולי חייבות להתקיים כדי שהגדילה שלי תמשיך, ואולי לא.
מחשבות ...
