די בנוחות בנתיים, הליך רפואי, אישפוז, ניתוח, ועכשיו החלמה.
אני מת לצאת לסיבוב הליכה.
יצאתי לחצר בכוונה לאסוף את הכלבה.
180 מעלות,
חזרתי למזגן, נלך בערב.
--------------------
אני חושב שעם יש לי טראומה זה מההרדמה,
פשוט במחי חומר כימי כול שהוא נשדדת מאדם מודעתו,
לפחות אני, כשאני ישן אני מודע, לחדר, לתענוג שאיתי, גמדות בבית, כלבה, שכנים, הליקופטרים, לא משנה מה, מודע, וישן.
ההרדמה מותירה בי חור, שבו לא הייתי קיים.
דומה למוות אני חושב, הייתי ואינני עוד, ושוב אני כאן.
מורבידי משהו :)
-------------------
נעים לי החופש הזה,
לישון עד מאוחר,
עבודה כפי יכולתי מהבית,
מחשבות על בעיות לוקחות מעט פסק זמן מתחת למודעות הכי בסיסית לגוף,
לא קורה לי הרבה, וזה נעים באופן מוזר.
------------------
שבוע הבא אני חושב שאהיה הרבה יותר פעיל.
לא פה, אבל פעיל.
------------------
בקרוב KITE חדש
----------------
מצחיק אני מואט, באופן בסיסי כולי מרגיש מעט בסלואומושן.
תוצאה (אני חושב) פחות שגיאות כתיב.
יתרונות לסימום?
------------------
שנ"ץ אני זומם על שנ"ץ.
טוב לא זומם מבצע,
היו שלום
