אני מטייל עם הכלבה ועובר את אחת משכנותיי, אני לא מכיר את אף אחד משכני באמת, הם פנים שאני מזהה עקב הזכרון הדבילי שלי לפרטים, אבל אין בי את הצורך להתרועע עם מי מהם, וכך כשאני עובר ליד השכנים אני מטה את ראשי במינימום המעביר, כך אני מקווה, ברכת שלום זריזה, ונע לי הלאה. הפעם השכנה עוצרת אותי, במין עמידה החוסמת את דרכי, אני כבר מכין תגובות אפשריות לכול תלונה בראש כשהיא אומרת "איזה שינוי!" בנימה מלאת פליאה ושמחה.
אני לא ממש בטוח על מה היא מדברת ושואל אותה "סליחה?"
והיא אומרת "פשוט הורדת חצי בן אדם. נראה נפלא!"
אני מסנן איזו תודה מהפה וממשיך לי בהליכה, אבל אין ספק שנעים לי עם המחמאה.
-----------------
כול סוף הוא התחלה, זו מנטרה שאני מאמין בה.
אבל לפני הסוף הספציפי שאני חוזה למאמץ הכי גדול של חיי, אני מתחיל את הבא בתור.
וכך אני משרבט לי במחברת ורושם לי את הרעיונות המובילים, ומייצר לי שקפים, ומתכנן תוכניות שכולן באוויר, כולן בראש, במגירה, והעשייה משכיחה או מרככת את העובדה כי יש סיכוי שהצלחה גדולה תיגמר בלא כלום.
--------------
ביתי הצעירה גילתה את אחד מהרוטטים החמודים שלנו, תוצאה, הילדה עסוקה בלעשות לעצמה מס'ג לגב בכול שנייה אפשרית.
אני די מתגלגל מצחוק.
------------
העולם שלנו כול כך קטן, כלומר באמת, מי חשב שפיגוע בצרפת יכול להיות עם נימה אישית (ולא אני לא מכיר אף אחד מהקורבנות, מפגעים, או מעורבים בכול דרך ), ובכול זאת הארוע הזה הגיע אל דלתי בפטלייף.
------------
קניתי צעצעוע לפני שלושה חודשים באחת החנויות הגדולות בפטלייף, והוא לא הגיע, ופתאום הם לא שם, אני מה זה כועס, עליהם וקצת עלי, כשצעצוע עולה בכול מקום המון והוא פתאום זול משמעותית לקנות שלא באביי או מקום עם התחחיבות לכסף זה כול כך טיפשי.
-------------
היום בלילה קלקסיקו, אני אהיה שם :)
----------
תודה לכול מי שצפה והעיר כאן, התמונות הנבחרות של להלה עברו לאלבומים, מוזמנים להעריך ולהגיב גם שם.
https://thecage.co.il/userpics/19890/normal_TR_AMR_2276_bw_cg.jpg