הוא לא ספק קריוקי של בני חמישים מזייפים.
אני לא מספיק שיכור!
2016 אפילו פרפורי הגסיסה שלך ממש לא מתאימים לי.
אז אני במרפסת קפואה כותב לבלוג.
בחדר החם אנשים שחושבים שאני חבר.
האבסורד כואב.
---------------------
אתמול הייתה לי שיחה שהזכירה לי כמה זמן לא העלתי פוסט kite.
למעשה כמה אני מאחר בתוכניות כאילו ואחרות. אני תוהה שוב ושוב האם אני מאט, עקב גיל או תרגיל, אבל ההספק שלי מעציב אותי.
ימים עוברים לי בין הידיים. ואני מעמיס עוד אל תוך הרצונות שלי לעשות.
השבוע נתתי את העיצה השנואה עלי לילדה מוכשרת. תתמקדי. תעשי בשלב ראשון את מה שאת אוהבת ומניב.
אחרי כן הלכתי הביתה ושנאתי את העיצה. ולא לא חזרתי בי. רק שאני עדיין לא מוצא את המיקוד בעצמי. או לפחןת לרגע אני מרגיש כאילו הוא אבד לי.
-------
הפסקה מהדיכדוך לטובת לייב בלוגינג. דרך השלום נעולם לא נשמעה כול כך רע.
תהום אישית.
---------
מכרה שלי כתבה. בסיכום השנה שלה למה השנה היא לא התאבדה. אני מודה מעולם לא עברה לי המחשבה בראש. אבל הכאב מובן לי פתאום.
------------
הפסיכובלוג במיטבו.
מחר ימחק.
הלילה עוד שיכור.
