ב2012 שוחחנו לראשונה. מאז הגבנו אחד לשניה.
החלפנו חידודים ועקיצות. הזמנות לכניעה הדדית חסרת תנאים.
פעם החמאת לי עד שמיים כשאמרת שעם משהוא יצלם אותך, יהיה אני.
אפילו לא אמרת את זה לי.
החלפנו עשרות לינקים, מוסיקה ואמנות. עשרות מיילים.
היית מהבודדים שהרגשתי בנוח לחשוף עד כמה קיצון אני חובב דברים. אני חושב שלא הרבה שמעו אותך כמוני, דרך סיבוב באומנות שכולה מדממת.
פרידה, זה פשוט נראה לא אמיתי. וירטואליה אמורה לשמר מרחק לא?
נוחי, גמדה של קצוות, שונאת אדם ואוהבת חיות. רכות וחמלה ארוזים בשנאה. כשכאבת זה היה יותר מבר מנשוא. כשנפצעת זה היה תמיד קליל. נשאת מטען שהיה מפרק גזעים עבים בלי להעביר ממנו אל אוהביך,העמסת בלי פחד את השקפת העולם הטבעונית שלך על כול מי שרצה לשמוע.
נוחי. ניגודיות וקיצון מתרככים גם ככה.
את חייבת לי תמונה מחייכת. את חייבת לי חיבוק. את חייבת לי סיפור על שוטרים. אני חייב לך תודה.
אבל נוחי.
סאמק.
----------------
לפני שכתבתי לקאלי, ניסיתי לחרוש מילים שוב. עוד 9/11 עבר לי.
עוד שנה בהעדרך.
השנה חזרת לחיי יותר משנים אחרות.
והקול שלך השנה היה חסר לי עד כאב.
כול כך מתגעגע לעיצה טובה.
--------
סוף שנה די מחורבנת בפתח. תחל שנה טובה יותר אני מקווה. יש הרבה דברים שאני מקווה שיקרו.
לילה טוב.
------
מחשבה נוספת. בלי לייקים. תכתבו או תתעלמו.
לייק לא מתאים לי.
