ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

REBIRTH OF BENT

There Ain't No Such Thing As A Free Lunch -TANSTAAFL!

אם את/ה נהנה ממה שאת/ה רואה וקורא/ת, ורוצה לייצור אומנות, אני מחפש מודל/ית או מודלים לצילום, ערום/בדס"ם/הרבה חבל :) בעיקר אבל פתוח לכול רעיון שווה
לפני 6 שנים. 28 בפברואר 2018 בשעה 10:07

מצחיק אותי שכול מה שלימדתי אחרים נוטה לצוף ולחזור אלי, מצחיק בצורה הטרגית, לא הקומית. אני אמור להיות חכם יותר בעיני עצמי, הציפיות הכי קשות הם מעצמינו!

 

אבל מול אחרים, אחד הכשלים הכי גדולים בכול מערכת יחסים, עם בעבודה או בחיים האישיים, בזוגיות או מול ילדים, טמון בהפרש בין הציפיות לנאמר ומוגדר. למעשה זה טעמי ללרוב שורש הבעיה הכי גדול, ציפיתי שתבינ/י, רציתי שתדע/י לבד, אבל הנה אמרנו את כול זה לא ברור ש....., וכול מיני ורסות של הפער בין צד אחד לשני.

 

אז לא.

לא ברור.

כואב לך, כואב לי, והפער בציפיות שלנו עוד לא מטופל. נפל חלל לחוסר תקשורת. 

אבל עכשיו, כרגע, אני אישית נפלתי חלל לציפיות שבראשי.
מעצמי, ובכלל.

 

--------------------

 

אני תוהה עד כמה זה משעשע שמטפלת שפניתי אליה לעזרה אמרה לי בין השורות שאני מגובש מדי והיא לא רואה איך היא תתרום לי.

או שרק אני קראתי את התשובה הזו בהתחמקות הלא אלגנטית שלה משיחה מלאה.

-------------------

 

אני רוצה לשבת על אופנוע עכשיו, סימבוליקה הכי בנאלית

 

------------------

 

אני רוצה להיות במקום אחר, לא סימבולית, תוצאה של

 

-----------------

 

אני בלופ נוסף, ג'ף בזוס, באמת אחד האנשים החכמים בעולם, כתב פעם וגם דיבר ברעיון על כך שהוא מנהל את חייו על פי תפיסת אלגוריתמים לצמצום חרטות האישי שלו, בחירות חייו נערכות על פי ההנחה שהוא לא רוצה להסתכל בבדיעבד ולהתחרט על החלטות מודעות. 

זמן לא מועט (מימי הגירושים שלי) חשבתי שאני עוקב ובוחר את בחירותי על פי הלוגיקה הזו, שזה לא מעט הדרך לאושר, אבל כנראה שזה תנאי חשוב אך לא יחיד. יותר מזה הזמן הזה לחשוב מראה שחרגתי בבחירות מסויימות מהלוגיקה, ושם, שם בדיוק כשלתי להעלות ציפיות אל מול.

אולי כדאי להתחיל (שוב) מהעובדה, כול שקר שאספר לעצמי יתפוצץ לי בפנים בסוף.

 

---------------

 

ועם הכול, בישלתי בעצמי, לא לשכוח.

 

אחריות

 

 

Alatar​(שולט){Foxy LAB} - * אני חושב שאפשר שככל שהקשר יותר עמוק, כך הציפיה שלנו שחלק גדול יותר ויותר מהתקשורת יעשה בצורה לא מילולית. לפעמים זה עובד יותר טוב ולפעמים פחות.

* הפירוש שנתת לתגובה של המטפלת ההיא נראה סביר לגמרי, ונראה לי שהתגובה שלה חסכה לך הרבה זמן ותסכול.

* בקשר ללופ ההוא, אני יכול להזדהות, אבל נראה לי שכמעט בלתי אפשרי לנהל חיים ככה. זה חלק מהתוצאות של קו זמן ליניארי אחד :)

* כן, אחריות.
לפני 6 שנים
מתוקף אישיותה - בלי להבין.
ועדין כבוד.
על האומץ לנתח ולהתנתח.
לפני 6 שנים
מתוקף אישיותה - בלי להבין.
ועדין כבוד.
על האומץ לנתח ולהתנתח.
לפני 6 שנים
lori​(נשלטת){ע_מ} - את הרוב לא הבנתי.
נראה לי שקראת אותה נכון (את המטפלת).
ונראה לי שיש משהו באויר.

{@}--;---
לפני 6 שנים
James Bondage​(מתחלף) - בזוס הוא אכן אדם חכם. אבל זה לא אומר שדרכו היא היחידה, או שהיא עובדת עבור כולם (או אפילו שהיא עובדת עבורו). קבל ח"ח על המבט פנימה. אני ממליץ שתמצא חבר/ה שאתה סומך עליו/ה, ותשתמש בהם בתור מטפל. אתה יודע אם יש לך כזה מתאים.
לפני 6 שנים
Shuli - עם צריך מישהו לדבר אימו, אני פה.
לפני 6 שנים
hrgiger - קשה לתמלל הכל, אפילו בלתי אפשרי לדעתי. בעיקר כי אנחנו לא תמיד בטוחים מה אנחנו צריכים להגיד.

לפני 6 שנים
היד - הגישה שלי אומרת שאל לי לצפות אלא לקוות וההבדל אינו סמנטי. ציפייה היא משהו חיצוני לנו (גם אם הציפייה היא מעצמנו) ולא טוב לתלות את האושר שלנו במשהו חיצוני. כמו כן אני תופס תקווה כמשהו שעבדת עבורו וגם אם לא יתממש תמיד אפשר לחזור לשולחן השרטוט ולנסות שוב. כלומר שבציפייה אתה פאסיבי ואילו בתקווה אתה פועל לפני כן להשגת מטרה. יש משהו חיובי בתקווה הרבה יותר מציפייה. בכל מקרה, לשיטתי אם אתה מקווה זה אומר שאתה צריך לעשות בכדי לקבל את מה שאתה רוצה ובדוגמא שציינת זה לנהל שיח עם עצמך ועם אחרים על מה אתה רוצה ומה הם רוצים ואיך עושים שכל צד יהיה מרוצה.
נראה לי שאתה פשוט "מתקדם" יותר מאותה מטפלת. יכול להיות שיש לה עוד דרך לעבור עד שתוכל להתמודד איתך.
לגבי בזוס, נראה לי שמה שהוא עושה זה לעשות את מה שהוא אוהב. כאשר אתה עושה מה שאתה אוהב יש בזה אלמנט חזק מאוד של צימצום חרטות.
בישלת בעצמך?....תנסה "טעיתי, מה אני לומד מזה, מחר אהיה חכם יותר" :) קצת יותר חיובי קצת פחות קשה עם עצמך, לא?
לפני 5 שנים
Qcandy​(נשלטת){החזק} - כל אחד ודרכו הוא, אי אפשר לומר שיש רק דרך אחת נכונה.
לפעמים אנחנו טועים, לא מבינים, לא מובנים...
צריך קצת סלחנות כלפי עצמנו.
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י