כל הכתוב יהיה מבלי להיכנס לגופו של מקרה ספציפי, שקרה או לא.
השימוש בלשון זכר בפוסט זה היא לטובת נוחות הכותב בלבד!!
ואולי זו השוואה, הטיה, אלגוריה, שימוש "מתוחכם" או מתחכם במילים אחרות כדי להביא מראה אל מול נגיד חולט מסוים, או אולי נחלט עצבני, או מתחלטת באשליות גדולה. אתם יודעים אילו שהם חולטי תה בטעם וניל אבל רוצים להיות שוקולד, או אולי הם, הם הדבר האמיתי. מאיפה אני אדע, אני חדש פה.
נתחיל,
בואו ונניח כי אתה חובב אוכל, ממש אבל ממש אוהב אוכל, אך מה, אינך בשלן גדול, ביום מהימים אתה מחליט כי אתה רוצה למשוך אליך עוד אוהבי אוכל כדי לחלוק עימם את אהבתך.
ונניח כי בהשראה של רגע נחתה עליך המוזה, ואתה מחליט לפתוח בלוג אוכל.
ומאחר והבלוג צריך למשוך אנשים, אתה קורא לו "בלוג האוכל הכי טעים שיש". וגם קצת מעבה את האמת וקורא לעצמך, בשלן, חובב, אנין, ושולט ברזי המטבח כבר 38 שנה, למרות שאתה בן 28.
ולאחר כמה פרסומים של מתכוני שובי לב של אחרים (שהם קצת כמו לשים תמונות פורנו גנובות מטאמבלר), או תמונות סלפי כאילו ואחרות של מטעמים שהזמנת במסעדות (שהם קצת כמו גיפים של פורנו שגנבת מקינק.קום) אתה מבין כי הבלוג אינו מקבל את תשומת הלב כי למעשה אין בו כלום חוץ מאת עבודתם של אחרים.
אתה ממשיך, סוקר ובודק ומוצא כי הבלוגים המניבים והמשמעותיים בתחום האוכל הם כולם של בשלנים שמעלים מתכונים מוצלחים משל עצמם ומחליט לתת מעצמך, ולשים את הידע שלך מול העולם!
רק בעיה קטנה, אתה! אתה אלוף העולם בלשרוף מים. תכלס, אתה בקושי מכין מלפפון חמוץ מקופסה (כול כך בקושי שתמיד יוצא לך בחומץ במקום במלח). כשמבקשים ממך לשבור ביצה אתה נוסע לאימא בעיר אחרת ואז חוזר לתל אביב עם חביתה בפיתה. כדי להכין שניצל יש לך תן ביס.
ומצד שני, בבלוג כבר הכתרת את עצמך סמי שף, כבר ירדת בבלוג על גורדון רמזי כי ראית אותו בטלוויזיה, ואתה יודע מי זה אהרוני, כי ראית אותו מטייל עם גידי, ומאסטר (שף) קטן על האגו שלך.
אז אתה חושב ומגרד בראשך ואומר לעצמך, פודינג אני יודע להכין פודינג וניל רצחני.
אבל מה כבר אפשר לכתוב על פודינג,
אז אתה פותח את האינטרנט, ויש שם מידע, המון מידע, למעשה אתה מגלה שאתה לא יודע כלום על פודינג, ראבק יש שם כל כך הרבה מידע, כימיה וטעמים שונים, ובכלל מה שחשבת שהוא פודינג הוא רק אינסטנט פודינג, ויש מוס, וקרמים, ועוד שלושים סוגים שונים של קינוחים שחשבת שהם פודינג ויש להם שמות משל עצמם.
טכניקות שונות כי הכול מבוסס הכנסה של אוויר לבסיס שדורש מקשים (עד כמה הולם לאתר הזה, ההשוואה במשפט הזה), ויש כאילו מבוססי ביצים, חמאה, גבינה, סויה, ויש הבדל בצבעי המאכל, ובאלרגנים, ויש טבעי ויש מלאכותי.
ולמרות שיש שם רק מעט מרכיבים, יש עניין של זמנים וטמפרטורות מדוייקות, וניואנסים על ניואנסים של טעם והשפעות (ולא רק השפרצות).
והמידע לא מפסיק שם, כי מסתבר שיש 33 דרכים שונות רק לעשות פודינג הורס, 45 דרכים להשתמש בבלנדר כדי לייצב את התוצר, ו~78 דרכים להפוך את התקליט, ואתה בכלל תקוע ב 69 כי יש לזה קונוטציה מינית זולה.
אז אתה חושב, היי, נכתוב משהו פשוט, ונלקט כמה עצות מלמעלה, כאילו שנשמעות גדולות.
יחי האינסטנט!
משכתב את מה שקראת במהירות, ועזוב תוכן מדויק, כי כשמעתיקים כמו שמעתיקים, מה חשוב מה אמרו, חשוב שיקראו אותך, ושיאמר בקולך האותנטי. לא טורח להעביר את הכתוב תוכנת איות, בטח בלי קורא שני, או עזרה כל שהיא מבחינת תוכן, מבנה, מהות, פשוט כותב ושולח לחלל הבלוג, כי האינטרנט סובל הכול ובעיקר, בעיקר חפיף.
ואז קורא אותך אחד, ולוקח את הזמן, ומעיר לך, לא במיוחד בנימוס, ולא בנחמדות כי בחייך כתבת שטויות בלי להבין כלום מהחיים שלך לפחות לדעתו.
והחצוף מסביר לך שלא הבנת הרבה, כי אף אחד באמת לא אמר שפודינג יש לערבב רק מימין לשמאל, ובאמת שאפשר לערבב גם מימין לשמאל בלי הבדל. שלכתוב שיש אנשים אלרגיים לפודינג, זה נהדר, אבל כדאי לכתוב איך יודעים ומה עושים כדי לגלות שאתה אלרגי לפודינג לפני הביס הגדול או נגיד אמבטיית פודינג, או שלהגיד שאפשר לעשות פודינג מהרבה נוזלים, זה לא מספק כי גם נפט זה נוזל.
אבל היי הניסוח שלו לא מוצא חן בעיניך, אז מה אתה עושה?
כותב לו מכתב אישי, שמסביר לו שהוא לא מבין, ושולח אותו ללמוד לבשל, וללא מחשבה שנייה מוחק את התגובה (חס וחלילה לא את הפוסט עם כל השטויות על הפודינג).
ואף מגדיל, מוסיף ושואל במייל, מה הוא כבר תרם לקהילת האוכל, בלי לבדוק חס וחלילה את הבלוג או הפרופיל שלו ומה הוא יודע, כי אולי במקרה הוא יודע יותר ממך? או נגיד שהוא ג'יימי אוליבר (סתם כי הוא ערום) או קארין גורן (כי היא בטוח (? לא) קוראת, אבל הייתי מת לצלם אותה במטבח קשורה) בהשוואה אליך.
אבל כתבת, ועכשיו אתה נח על זר עלי הדפנה שלא תשתמש בהם מעולם, כי אתה מערבב רק מימין לשמאל פודינג וניל בלבד.
אז היי,
אופה כבר לא תהיה.
וגם לבשל לא תלמד.
אבל "הבשלן/נית הגדול/ה מכולם", הצחקת משהוא מספיק כדי שיכתב עליך פוסט.
נ.ב. אף קרם ברולה לא נפגע במהלך כתיבת פוסט זה
נ.ב.ב. כן או לא קרה, אולי יקרא, אולי לא, אולי נקרע משהוא בסבלנות שלי
נ.ב.ב. פורים או יום כיפור, סליחה מכל מי שנפגע, יפגע או לא יאכל פודינג שוב
נ.ב.ב. מדריכים שכאילו מסכנים אנשים, והרעיון שטוב מידע כל שהוא מחוסר מידע, מפחיד ודי נמאס
