לפני 4 שנים. 31 במרץ 2020 בשעה 22:44
בתוך שלל הדברים שחיפשתי השבוע,
היה את חתיכת האנטנה הצבאית ששמרתי אי שם פעם, מחומר מרוכב כל שהוא בצבע חאקי תקני, גמישה, דקה ובלתי שבירה, שבטח כבר מצאה מקום בפח, ורק זיכרוני המעומם והעובדה שאני אגרן כלי עינויים, והתמונה הזו שיש לי בראש, גורמת לי לחפש אותה שוב.
והתמונה את שואלת, מה בה?
האנטנה, לאחר שימוש כקיין, ועליה טיפה של דם, מסתלסלת לאורכה, נשענת לה על הקיר הירוק המחודש.
אבל זו לא התמונה רק שבראשי, אלא החיבוק, של גופך הרועד, מכונס בי, כשאני צופה בטיפה מחליקה שלא מרשה לי לזנוח את החיפוש.